היי, שמי קארין וו., אישה סקסוהוליסטית, וב-27 ליוני 2023 הגעתי ל-SA. תאריך המפוכחות שלי הוא
הראשון בספטמבר 2023. נוכחת במפגשי קבוצת הבית שלי ב- , SA משתתפת בפגישות זום, עובדת על 12 הצעדים עם ספונסר מ- SA ונותנת שירות במסגרת ועדת מתקני הכליאה. כמו כן, אני מחויבת לאי כניסה למערכות יחסים או הכרויות למשך שנה במינימום. לפני SA רציתי למות.
כילדה צעירה ומתבגרת, הייתי חסרת אונים ביחס לתאווה כשהייתי לבד עם אחרים. אחיות, בני דודים, חברים וחברים ללימודים, השתעבדתי לתאווה ושיחקתי במשחקי “בוא נשכב. לצידו של מישהו אחר, ביצעתי מניפולציות מיניות של שימוש. אחרי הלימודים, רדפתי אחרי ילד קטן יותר מחוץ לשטח בית הספר, הפלתי אותו והשתמשתי בו. לבד עם חברים, פרטנרים מזדמנים במסיבות ואנשים זרים (מבוגרים שהתחברתי אליהם לאחר שנפגשתי איתם בשיחת טלפון אקראית, חוויתי מגוון פרוע של מפגשים מיניים.
בתור בגירה צעירה, הייתי חסר אונים עם הרבה אנשים. עזבתי קריירה מבטיחה במספרה, מין בתמורה לכסף (שירותי ליווי) כדי להתאוות יותר. מגיל ההתבגרות ועד בגרות, קיימתי מין לא בטוח וחוויתי ארבעה הריונות לא רצויים. בשנת 1985, חוסר תקווה וייאוש הובילו אותי למרכז גמילה טיפולי לנשים משימוש בחומרים ממכרים (סמים). קיבלתי את העובדה שאני מכורה, הצטרפתי למכורים אנונימיים (NA) ולאלכוהוליסטים אנונימיים (AA).
בתור בוגרת, הייתי אם חד הורית וחסרת אונים מול התאווה באירוע עם ילדתי בת התשעה חודשים. בזמן שהייתי איתה לבד והחלפתי לה חיתול אותה על שידת ההחתלה, התשוקה צפה וניסתה לכפות עלי להתעלל בה.
בזמן השהייה שלי ב-NA וכבר לא לבד, הצלחתי ‘להרחיק’ את עצמי ולצאת מהחדר (זה הרגיש כמו להילחם נגד המשיכה של מגנט במשקל של 1,000 ק”ג). לאחר מכן הצטרפתי לחברותא של סקסוהוליסטים אחרת אבל הפסקתי ללכת. היה לי רומן של 5 שנים עם גבר נשוי. במהלך הרומן השארתי תחת השגחה את בתי שכבר הייתה בבית הספר עם מטפלת מפוקפקת. היא הוטרדה על ידי המטפלת הזו בזמן שהייתי עסוקה בתאווה עם מי שרציתי (הגבר הנשוי). תחת ההשפעה של מערכת היחסים האובססיבית הזו, אני התכחשתי לסימנים ואיבדתי את היכולת להגן על הבת שלי. (מאז שנחשפתי מול בתי, ביצעתי כפרות כמיטב יכולתי – כולל טיפולים, הגנה משפטית וכל אהבתי. היא סלחה לי ואנחנו מחלימות ביחד).
במהלך מגפת הקורונה, התנסיתי באפליקציות היכרויות למטרת חיבור חברתי. מהרגע הראשון שהתאוותי, נפלתי לתוך חוסר אונים. קיימתי יחסי מין אנונימיים שיצאו מכלל שליטה עם אחרים, כולל מערכת יחסים בפנטזיה או ללא.
לפני שבע שנים, לאחר שפרשתי מההוראה (חינוך לגיל הרך), הוסמכתי בתור מנחה בסדנאות חיבוק. הובלתי מפגשים (לא מיניים), אירועים ראויים, התחשבות תוך שמירה במסגרת גבולות אפלטוניים. במהלך מגפת הקורונה, הסדנאות פסקו והתנסיתי בחיבוק אחד על אחד.
לבד עם השותף המחבק וללא תוכנית צעדים פעילה התאווה התעוררה. שימוש מיני עם תלות (רדיפה). התשוקה התקדמה. הצעתי למתחבקים אחרים פעילויות של שימוש מיני תמורת תשלום מוגדל ולשביעות רצונם.
בימי הראשונים ב-SA הייתי חסרת אונים מול מערכת יחסים בפנטזיה בזמן שהתכתבתי ודיברתי עם חברי SA.
בגלל “תאווה לא מטופלת” וחשש מהסכנה של להתעלל בבתי, אני חשה הזדהות עמוקה עם אחינו ואחיותינו הכלואים בגין עבירות מין. אני מבינה את זה. ללא התוכנית, לתאווה יש טבע משלה – ללא קשר לערכים, מוסר, אהבה.
בשנותי הראשונות במכורים אנונימיים Narcotics Anonymous (1986) כמה מאיתנו, הנשים, קיימנו קבוצת צעדים של NA בכלא לנשים. שנתיים לאחר מכן בפגישה ב- NA פנתה אלי אישה, “קרין, את זוכרת אותי? עבדתי איתך על הצעדים בכלא. השתחררתי מהכלא והלכתי ישר לפגישה. זכיתי בילדים שלי מחדש ואני לומדת ונקייה”. באותו רגע, הרגשתי שמחה והכרת תודה!
חוסר השליטה בלהיות סקסוהוליסט “לא מטופל” הוביל אותי לגרימת נזק לעצמי ולאחרים. פגיעה פיזית, נפשית, רגשית ורוחנית. חמשת ה”העקרונות” של פגישות, קבוצת הבית, לספנסר, הצעדים והשירות עבדו גם ב- NA/AA ועובדים גם בSA-. בוונקובר (קנדה), כמה מאיתנו הציעו להקים וועדת אינטרגרופ של SA למתקני כליאה. ההחלטה הייתה כפופה למצפון הקבוצתי (מסורת 2). כעת, לאינטרגרופ וונקובר יש וועדה למתקני כליאה, יו”ר ויו”ר משותף. מי שייתן שנביא תקווה לאחים ולאחיות הכלואים, להרחיב את ההזדמנויות לשירות ולחזק את המפוכחות האישית.
יו”ר וועדת אינטרגרופ של SA למתקני כליאה
קארין וו., ונקובר, קנדה
