במקום לשתף הכל כדי להסיר זאת מליבו, הוא למד שאם הוא לא עבד את הצעדים על משהו, אז הוא לא משתף עליו.
כשהגעתי ל-SA, פשוט רציתי לשתף הכל, להסיר זאת מליבי ולהיפטר מהאשמה על מה שעשיתי ואיפה שהייתי. אני ממש אסיר תודה שקראתי את האזהרה בספר הלבן משום שעמדתי להרוס את האנשים שהיו סביבי ולהביא את עצמי לכישלון.
הקשבתי למה שהספר הלבן אמר. לקחתי ספונסר, ודיברנו על כך. תוך כדי עבודת הצעדים הבנתי שלא הגעתי עדיין לצעד תשע: “כיפרנו במישרין כלפי אנשים אלה היכן שניתן, פרט למקים שהדבר יפגע בהם או באחרים” (הספר הלבן, עמ’ 123).
הדבר הראשון שלמדתי מהספונסר שלי היה שאני רק משתף במה שעסקתי בו בצעדים. אם לא עסקתי בו או הגעתי לשלווה בנוגע אליו, לא אשתף זאת עכשיו. ווידאתי שאני בשלווה בקשר לכל דבר שאני מספר. הדבר השני שלמדתי הוא שאשתף רק מה שלא יפגע באנשים הקרובים אליי, כמו בת הזוג שלי. זה תקף גם לאנשים הרחוקים יותר ממני, כמו אהובים, מכרים, חברים, עמיתים לעבודה, וכו’. אז לא אשתף איזשהו דבר שיפגע בהם, אך אשתף איתם מה שהם כבר יודעים.
פעם אחת בזמן שעבדתי, הבוס שלח לי אחת מאותן בדיחות מיניות שהוא חשב שהיא מצחיקה. הוא לא ידע שאני סקסהוליסט, אז דיברתי באופן כללי כדי להגן עליו. אמרתי, “בבקשה אל תשלח לי בדיחות מיניות יותר. אני אלרגי לדברים כאלה.” עצרתי למקרה שהוא יבקש לדעת יותר. זו דוגמא למקרה קל.
המקרים היותר קשים לשיתוף הינם עם אדם אהוב, במיוחד בן או בת זוג. לא שיתפתי את אשתי על הרומנים שלי. לא שיתפתי את הדברים שיפגעו בה, שהיא לא ידעה עליהם. שיתפתי מה שהיא כבר ידעה: ראיתי פורנו ואוננתי. כמו כן שיתפתי שלא רציתי לעשות את זה עוד. רציתי שתשוקתי תהיה מרוכזת רק בה. זה היה כל מה ששיתפתי. גם אמרתי לה שאני שייך ל-SA. היא לא אהבה את זה. אמרתי שזה מה שאני צריך כדי להפסיק את הפורנו והאוננות. היא סבלה את זה.
אמנם יש אנשים שחשפו את מעשיהם במלואם. עבורי זה תלוי. זה יהיה תלוי בכך ששנינו בטיפול ושיש חשיפה מלאה משני הצדדים. אדם צריך להיות חולה כדי להיות במערכת יחסים איתי משם שאני חולה. בנוסף, אם האדם האחר לא בתכנית, זה יהיה מאוד פוגעני עבורו משום שאין לו את הכלים או המשאבים להיות מסוגל להתמודד עם זה.
אם בת הזוג שלי כעסה, זה בצדק; אם היא לא יכלה לסלוח, זה היה בסדר גם כן. המשכתי להשתנות לטובה, והיא לא אהבה את זה. זה היה בסדר משום שהשינוי שלי לטובה היה דבר טוב שקרה בנישואינו.
מנסיוני, אם אנשים אהובים לא מתחילים לעבוד על עצמם, מצבם מחמיר. וזה בסדר משום שכל אחד צריך שתהיה לו התחתית שלו, ואין לי אפשרות לגרום לזה לקרות. זו הבחירה שלהם, וזה תלוי בהם. זה עליהם. אני בהחלט סלחתי להם על הפרת הפרטיות, הכעס, וכל השאר. זה לא קרה באופן מיידי. זה לקח זמן מה, אך הגעתי לשלום ושלווה בליבי.
כל כך חשוב להשיג הרבה עזרה מספונסרים ואנשים רבים נוספים, במיוחד אלה שבתכנית, משום שהם יודעים שחשיפה מוקדמת מדיי יכולה לפגוע במערכת היחסים, בהחלמה, ובכל מיני דברים.
אנונימי
