מיקוד תשומת ליבו באחרים באמצעות שירות, הפך למושך יותר מהאינטרס האישי שלו.

פיכחון לא היה אפשרות אמיתית עבורי לפני שהתחלתי את התוכנית לפני שנתיים וחצי. שנים של בריחה מההיבטים הלא נעימים בחיי על ידי פנטזיות על תרחישים אחרים במוחי ומציאת דרכים לספק את עצמי, נראו כבלתי ניתנים לשינוי. הניסיונות לצמצם את הבריחות האלו, כיוון שהן השאירו אותי באמת לא מסופק ומאוכזב, החזיקו מעמד, לכל היותר, שבועות ספורים בכל פעם. הפנייה לסם הבריחה שלי הייתה הרגל מושרש. מובל לסוג של ייאוש וחוסר תקווה, הייתי סוף סוף פתוח לאמת שאני חולה, מכור, ואינני מסוגל למצוא תקווה בכוחות עצמי.

הליכה לקבוצות ועבודת הצעדים – השיטה הפשוטה שעמדה במבחן הזמן – עבדה עבורי. אני מרגיש מבורך מאוד שיש לי כיום שבעה חודשי ניקיון ותקופה נוספת של כמעט שנתיים. לאחר שסיימתי זה עתה סבב נוסף של עבודת כל הצעדים עם הספונסר שלי, יש לי הערכה חדשה לצעד ה – 12. החלמה מתמשכת, במיוחד, השפיעה על ההחלטות שלי לפעול מתוך אהבה ואכפתיות, כאשר בעבר הייתי מונע יותר ממניע אישי. מה שמושך אותי הן הדרכים הרבות לשירות, המוצעות כדרך מעשית לביצוע אותן פעולות של אהבה.

הפתעה אחת עבורי, היא מה שאני עושה ממש עכשיו בהצעת שיתוף קטן מהניסיון שלי בתקווה שהוא עשוי לעודד אחרים לדרך. בעבר, לא הייתה לי כל מחשבה להקדיש זמן ומאמץ לשירות מעבר לחברותא המקומית שלי. שירתי כיו”ר ספרות, מנחה קבוצות, טיימר רוחני ומזכיר בזמנים שונים והייתי משוכנע בכך שזו פעילות מספיקה. ספינסור אחרים הפך גם לחלק מהמעורבות שלי.

מחוץ ל – SA, ישנן מספר קבוצות ותוכניות שאני שייך אליהן שמתאימות לקריטריונים של השירות. למרות שאלו תופסות זמן בלו”ז שלי, אני יכול לראות שתרומות מזדמנות לעלון זה והתנדבות בימי החלמה וכנסים – הן הזדמנויות נוספות לנתינה במקום לקיחה. כשראיתי את הבקשה לעורכי הגהה עבור ה – ESSAY, זה משך את תשומת ליבי. זה נראה כמשהו שמתאים לתחומי העניין שלי כיוון שאני אוהב לקרוא, ולא נראה שזה ידרוש זמן רב.

בקיצור, חיי השתפרו מאוד מאז שבחרתי להתמודד עם המציאות במקום לברוח לפנטזיה על צורותיה הרבות. עשיית פעולות של אהבה מביאה ריפוי, שלווה, ותקווה. להיות בשירות שומר אותי ממוקד כלפי חוץ במקום להיות שקוע בעצמי. פיכחון מתמשך הוא לא “אפשרי”, אלא הוא קורה. עשה את הצעד הבא הטוב ביותר, יום אחד בכל פעם.