God Makes Amazing Things Happen

אלוהים גורם לדברים מדהימים לקרות

ממש לפני שהגעתי לאס איי, הגעתי לנקודת השפל שלי. מבחוץ לא היה נראה כאילו השליטה על החיים שלי אבד. עדיין הייתי נשוי עם ילדים, הייתי בריא, היה לי בית, היה לי עבודה והייתי חלק מקהילה. אבל בפנים הייתי בתקופה הכי אפלה ונואשת שלי.

המוח שלי היה האובססיה לפנטזיות מיניות. אם הוא לא היה עסוק באיזו משימה רצינית הוא היה עסוק בלתכנן איך להשיג את המנה הבאה שלי. אילו סרטי פורנו אוכל לחפש? מתי אוכל ליצור לעצמי חלון כדי להשתמש? ולא היה “כפתור כיבוי”. כל היום שלי נהיה פעולות מאוסות ואינטראקציות שהיה עליי להוציא מהדרך על מנת שאוכל להגיע לסיבה האמיתית לקיום שלי. כמה שעות של פינוק מול מסך, ה”היי”, הגירוי, האוננות והנסיון להישאר בזה ככל שאני יכול לפני שתשישות פיזית ורגשית ישתלטו. לאחר מכן ללכת לישון, להתעורר ולעשות את כל זה מחדש.

כאשר נעשיתי יותר ויותר עסוק במצב הפנטזיה המסומם שלי, הפכתי ליותר ויותר מנותק מהמציאות, מאנשים ומעצמי. האובססיה של עם מין הובילה לגישות חולות, הפך אותי למרוכז בעצמי, נרקסיסיט מושלם. לא יכולתי להתמודד עם עבודת הפרך של החיים, עם כל האחריות, מחויבויות ודרישות, דברים שהסיחו את דעתי ממטרותיי. סיפוק עצמי ושכיחת חוסר המציאות.

הפכתי לצל של אדם, מבודד, מפוחד מדי להסתכל לאנשים בעיניים, שכואב לו כשהוא מסתכל במראה, לא מזהה את ה”דבר” המסתכל אליו חזרה. כל דבר בעל משמעות ושווי בחיים היה מיותר בהשוואה לתאווה. לא היה לי אף כיוון והרגשתי שלא היה לי מה להציע לאף אדם. רציתי רק להימלט לשכחת תאווה. אבל, לאחר רצף של שנתיים, שבו נתתי את עצמי למחלה ללא מעצורים, כח עליון עשה עבורי את מה שלא יכולתי לעשות בעצמי.

נשחקתי. הסם הפסיק לעבוד. במשך 20 שנה, תאווה תמיד סיפקה מידה מסוימת של בריחה והרגעה. אבל עכשיו זה לא עבד, אפילו כשהתמדתי באותן פעולות, באותה אנרגיה ליהנות מתאווה, השרידים האחרונים של האשליה התפוגגו. ההפוגה החיננית הזו, נתנה לי הפסקה ארוכה מספיק מכדי שאחווה את המוות הרוחני ורגשי הנורא שניסיתי לרפא בעזרת תאווה. הכאב היה יותר מדי.

עם הכאב הגיע גם פתיחות ונכונות לנסות ולשחרר מחלק מהמשקל שמשך אותי מטה. היה לי ברור אז מה היה עליי לעשות. נעשיתי מוכן להוציא את האינטרנט מביתי ומהמכשירים שלי. הלילה הראשון, מנותק מהמקור המרכזי של “החיים” שלי, ציפיתי שאני אשתגע בחוסר שקט ואקפות על כל הקירות, אבל במקום זאת, שלווה נחתה עליי כפי שמעולם לא חוויתי. הרגשתי עטוף באהבתו של הכוח העליון. הרגשתי תקווה, שאולי ניתן למצוא עוד דרך לחיות.

לזמן קצר, הייתי בענן ורוד של הקלה, אבל אט אט, תאווה ברחוב ופנטזיות חזרו חזרה אל ההכרה שלי. סופר לי על תוכנית 12 הצעדים ע”י חבר אך מעולם לא הייתי פתוח מספיק לשקול לעזוב את הנוכות של הגיהנום המוכר שלי ולשתף את החולשה שלי עם אחרים, במיוחד בעניין זה. שוב, הכוח העליון שלי התערב. זה קרה כשחבר יצר איתי קשר ברוח צעד 12. השתתפתי בקבוצה של שיפור עצמי, שבו שיתפנו על אתגרים אישיים. אני מעולם לא הייתי כנה בעניין הבעיות שלי עם תאווה עד אז. כשהוא שמע אותי מדבר על תאווה ברחוב, פנטזיות ואיך אני חסר אונים מולם, הוא הזדהה. הוא התמודד עם אותם קשיים. הוא אמר לי “אני סקסוהוליסט, ואני חושב שאתה גם עלול להיות. אני ועוד חבר רוצים לעשות פגישה של סקסוהוליסטים אנונימים בעיר. תרצה לבוא?”

אני לא בטוח מה גרם לי להגיד כן אבל, אחרי כל מה שעברתי עד אז, המוח שלי והלב שלי נפתחו מספיק כדי להגיד כן.

לא יכולתי לדמיין איזו השפעה אדירה תהיה להחלטה הזו על חיי ועל חיי אחרים. זה היה מפגש דוברי האנגלית של SA ברמת בית שמש, בישראל. היה זה בשנת 2013.

אני עליתי על דרך ונשארתי נקי יום אחד בכל פעם מאז. אני ויתרתי על חיי ריכוז העצמי הישנים שלי. אני מסרתי את עצמי לדאגה והדרכה של כוח עליון אוהב. הייתי נכון לקבל הכוונה ולחיות לפי עקרונות רוחניים. כשגדלתי במפוכחות והחלמה, הרגשתי סוף סוף שהיה לי משהו בעל משמעות שיכולתי לשתף עם אחרים הנסיון כוח ותקווה עם הסקסוהוליסט שעודו סובל. ספינסרתי אחרים וגדלתי רוחנית תחת הדרכתו של הספונסרים שלי. חיי השתנו. נולדתי מחדש.

אבל אני רוצה לשתף אתכם כיצד ההתעוררות הרוחנית שלי הייתה רק הגרעין שהשתיל הכוח העליון להעצמה אישית וקבוצתית בעשר השנים שלאחר מכן.

גדלנו משניים או שלושה אנשים שנפגשים פעם בשבוע, לשלוש פגישות בשבוע עם 12 (פחות או יותר) אנשים קבועים. מההתחלה רציתי לתרום לפיתוח של הקבוצה המקומית שלי ע”י נתינת שירות כמזכיר או גזבר. לבסוף עזרתי להקים את האינטרגרופ המקומי מתוך שלוש בזמנו.

משם ייצגתי את האינטרגרופ שלי באינטרגרופ גדול יותר בבית שמש. לבסוף גדלנו לנקודה שהצטרפנו לאינטרגרופ של הריג’ן והייתי הנציג. האינטרגרופ המקומי שלנו גדל לייצג סביבות ה- 7 קבוצות. נתתי שירות בשלל דרכים. כשהקמנו כנס מקומי לדוברי אנגלית, הייתי יו”ר הכנס ולאחר מכן עזרתי בעוד שתי אירועים באינטרגרופ האנגלית בירושלים.

הכוח העליון שלי המשיך לדחוף את הלב שלי לחפש עוד דרכים לגדול בשירות ולהחזיר טובה לSA. חבר שהיה בקשר עם הספונסר שלי בתוכנית המייל של “ועדת בתי כלא” ביקש ממני לעזור. ספינסרתי אסיר והתעסקתי בלעזור למצוא ספונסרים לחברים בבתי כלא בארצות הברית. השתתפתי בועד הכנסים הבינלאומי. עזרתי לנו לתפוס את מקומנו לכנס המתקרב ב2024. נהייתי יו”ר שותף לכנס. נהייתי נציג מחליף לריג’ן ישראל, ולאחרונה נהייתי חלק מהקול של SA ככלל.

יצא לי לראות, לא רק את עצמי אבל עוד מספר חברים מקבוצת הבית שלי גדלים להיות נותני שירות חשובים במבנה של שירות SA, פה ובאופן בינלאומי. אני מזכיר את כל זה לא כדי להתגאות, אבל בכדי לשתף אתכם את במה שהכוח עליון עשה עם החיים שלי, שפעם היה אנוכי, בודד, ריק ומלא בהרס עצמי. כשאלוהים הוא המנהל שלי ואני הסוכן שלו, השליח שלו למסר של החלמת SA, דברים מדהימים יכולים לקרות, לעצמי ולאלה הסובבים אותי. אני רוצה לעודד אחרים לתת שירות ולחפש דרכים לתרום לבריאות הרוחנית של SA ככלל. זה ממשיך לתגמל אותי בדרכים של שמחה וחיבור אמיתי יותר משאי פעם הייתי יכול לדמיין.

דניאל קיי., רמת בית שמש, ישראל

Total Views: 108|Daily Views: 1

Share This Story, Choose Your Platform!