עבורי, תאווה מינית התחילה כמשחק פשוט ששיחקתי עם הילד של השכן. מעולם לא תיארתי לעצמי שמשחק כזה יכול להתפתח ל”דרך חיים”. המשפחה שלי הקדישה יותר תשומת לב לאחותי היפה והחכמה, וכדי למשוך את תשומת לבם, התחלתי לגנוב מהם כדי לקבל יותר תשומת לב. זה לא עבד. לא ידעתי איך לומר, “אני כאן! תראו אותי! תאהבו אותי! אני צריכה שאבא שלי יכיל אותי!” 

אני זוכרת טיול משפחתי לאלכסנדריה (במצרים) שבו התחלתי לפנטז על חיים שבהם אני אהובה ודואגים לי. התחלתי להתלבש בצורה פרובוקטיבית כדי להשיג את תשומת הלב של האנשים וכדי לגרום להם להסתכל. רציתי להיות הבחורה הכי יפה והכי אהובה. ככה התחלתי להתאוות.

כשאני חושקת להרגיש רצויה, פגשתי בחור צעיר שכיבד אותי ונראה שהוא אהב אותי ודאג לי. אבל זה לא הספיק, כי רציתי שיראו אותי ושיהיה לי כוח. עזבתי אותו והתחברתי עם חבר כנופיה שכונתי. עכשיו הרגשתי נראית ועוצמתית, וגברים אחרים זיהו אותי. חשבתי שהייתי אז שמחה, מתחילה חיים שחשבתי שאני רוצה, אבל שוב התאכזבתי. בהתחלה, חשבתי שסוף סוף מצאתי בית ומכאן והלאה יראו אותי ויעריכו אותי. אבל מהר מאוד התמקדתי בתאווה ובסמים. 

התאווה השתלטה עלי, התפרצה כמו הר געש בתוך נשמתי, ונעשיתי מופקרת מאוד. אבל האופוריה לא הספיקה, כי עדיין השתוקקתי לנראות, כוח ושליטה. בסופו של דבר חציתי גבולות רבים (כולל מגדר ומינים) על מנת להפוך את עצמי מהילדה החלשה שהרגשתי לאיזו אלת מין. למרות שנכשלתי בבית הספר, התגאיתי בכך שהצלחתי בתאווה. הייתי המלכה שישבה על כס התאווה שלה. התאווה נתנה לי נראות, חיזקה אותי ונתנה לי שליטה. אבל זה אף פעם לא הספיק, הייתי צריכה להעמיק ולחקור כל היבט של חיי שכרות המין האלו.

לבסוף הצלחתי לסיים תיכון והתקבלתי לאוניברסיטה. כאן פגשתי סטודנטים בינלאומיים והשתמשתי בשפת התאווה כדי לתקשר איתם. כולנו הבנו את שפתה; זה עבד בצורה מדהימה. למדתי שהתאווה היא שפת העולם, וגילו, השכלתו או אמונתו של אדם אינם יכולים כשלעצמם לגבור על כוחה.

התאווה הביאה תחושה של ודאות – אף אחד לא יכול לדחות אותי יותר. לא חסכתי דבר במסירותי לתאווה, שבסופו של דבר שכנעה אותי להתחתן. התחתנתי עם גבר, חשבתי שאני הבעלים שלו, ואז החלטתי שהוא לא מספיק, אז התגרשתי ממנו והמשכתי בחיי תאווה. התאווה ליוותה אותי לכל מקום, אפילו באופן אירוני במסעי לארץ הקודש. לא יכולתי לחיות בלעדיה. התאווה הייתה מה שסגדתי לו.

בדרך נס, איכשהו זיהיתי שיש לי בעיה והתחלתי לחפש פתרון. אבל הבעיה לא יכולה להיות בי, היא חייבת להיות חיצונית, אנשים, מקומות או דברים אחרים. בערך באותה תקופה, החלטתי לעזוב את העבודה שלי ולחזור ללימודים… ואיזו הפתעה! התאווה עדיין הייתה שם. כשהשגתי עבודה חדשה, התאווה הייתה גם שם! ניסיתי ללכת לטיפול, אבל המכורה שבי לא רצתה לוותר על התאווה, אז ניסיתי לפתות את המטפל שלי. המכורה הפנימית שבי אמרה לי, “תאווה היא הפתרון; החיים ללא תאווה הם הבעיה”.

הרגשתי שאני משתגעת, אז החלטתי להתאבד רק כדי להיות סוף סוף חופשיה – חופשיה מהבית ובעיקר מאבי השתלטן. אבל אפילו להתאבד לא הייתי מסוגלת. 

בערך באותו זמן שהחלטתי שאני חייבת להפסיק, פגשתי גבר מתוכנית אחרת של שנים עשר צעדים. הוא הפך לכוח העליון שלי, ובאמת חשבתי שמצאתי את התשובה, אבל לתאווה שלי היו תוכניות אחרות עבורי. זה נהפך למערכת יחסים תלותית (מונעת על ידי תאווה), וחשבתי שאני חיה – בזכותו. המכורה שבי אמרה לי שאני מקבלת מהגבר הזה את מה שאני הכי משתוקקת אליו, אהבה וקבלה. הוא היה האבא שמעולם לא היה לי. הוא היה האדון ואני הייתי המשרתת שלו. העמדתי את עצמי בפניו לבנות עימי ולעשות בי כרצונו. לצערי, האיש מת והותיר אותי בייאוש מוחלט.

ההצטרפות ל-SA הייתה תחילת הפתרון עבורי. אני עדיין זוכרת את הפגישה הפיזית הראשונה שלי. התודעה שלי הייתה מלאת שאלות, פחדים וספקות. בהתחלה חשבתי שאני אמורה רק להפסיק להשתמש עם אחרים, שאני עדיין יכולה לעסוק בפורנוגרפיה ובאוננות. עדיין לא הבנתי את הגדרת המפוכחות של SA, במיוחד את החלק שעוסק בניצחון גובר והולך על התאווה. 

כשהגעתי לתחתית הצהרתי בפגישה שאני לא מפוכחת ושאצטרך להתחיל באופן מיידי מנקודת ההתחלה. עבדתי את הצעדים ולמדתי איך להיכנע ולמסור את כל התאווה שלי – למעשה, איך להיכנע ולמסור את כל האני הפנימי שלי. כשהצטרפתי ל-SA, לא היו נשים סביבי, אז נאלצתי לעבוד עם ספונסר ממין זכר. הכניעה הייתה המגן שלנו מפני פיתוי. הוא הראה לי את דרך ההחלמה ולימד אותי איך לכפר.

עכשיו, אחרי יותר משש שנים בתוכנית, למדתי שתאווה יכולה להופיע בצורות רבות. היא יכולה להניע אותי להיות המנהיגה של הפגישות הטובה ביותר או ספונסרית-על! זה יכול לגרום לי להשוות את עצמי לנשים אחרות ב-SA. הבנתי את הדברים האלו כשהתפכחתי מינית לפי ההגדרה של SA. אבל התאווה שלי מתפתחת בדרכים אחרות ככל שההחלמה שלי גדלה. תאווה ניסתה לגרום לי בהיחבא להיות תלויה בספונסר שלי, אך כיום אני רואה זאת. 

היום אני פשוט עובדת את הצעדים ומוותרת על הזכות לפעול על פגמי האופי שלי. התאווה היא ערמומית, סבלנית ורבת עוצמה, והיא יכולה להופיע בכל צורה אם אני זונחת את הדרך שלי. לתאווה שלי אין גבולות והיא מניעה אותי ללכוד כל אחד במלכודת שלה – מכרים, חברים, ספונסרים, מטפלים, משפחה, עמיתים לעבודה. רק כוחו של כוח עליון אוהב יכול לסלק את התאווה מנשמתי! 

לחיות במפוכחות מתאווה זה מתגמל בצורה שלא תיאמן. אני עכשיו חלק ממשפחת SA הגדולה, ועוזרת לשאת את מסר ההחלמה. למרות שאינני דוברת אנגלית, הכוח העליון שלי – האוהב, האכפתי והנוכח באופן תמידי, שלח לי חבר SA כדי לעזור לי עם מחסומי שפה.

החלמה וכניעה מתמשכת עוזרות לי להבין שאני זקוקה לעזרה חיצונית בתחומים רבים. באמצעות החלמה וכניעה עקבית, למדתי לשמור על ראש פתוח ואוזן קשובה. אני כל כך אסירת תודה היום שאני מסוגלת לעבוד על הטינות והפחדים שלי במקום להקהות את ההשפעות שלהם על ידי התנהגות מינית. אני מסוגלת לראות את עצמי כאישה, ראויה לאהבה וקבלה. אני כבר לא לבד וכבר לא משועבדת ע”י תאווה! 

אני סקסוהוליסטית מפוכחת, שמחה, מאושרת וחופשיה!