לאחר שסיימתי את חשבון הנפש של צעד רביעי אודות פגעת שלי, הייתי אסיר תודה כששמתי לב שפגעתי לפחות בכל אחד מאלה שיצאתי איתם לאחר שהתפכחתי. ישנם עדיין דברים לעבוד עליהם, אך היכולת שלי לנהל מערכת יחסים בריאה השתפרה מאז שהגעתי ל-SA. אתאר חלק מההתקדמות שראיתי בחשבון הנפש שלי.
מערכת היחסים הראשונה שלי בזמן פיכחון הייתה בלאגן – רבים מפגמי האופי שלי התפרצו בכל הכוח – אך הייתי כנה עם הספונסר שלי לגבי תאווה וההתנהגויות הפיזיות שלי. פתחתי מעגלים לפני הדייטים שלי בכך שהתקשרתי או שלחתי הודעות לחברים מפוכחים אחרים לפני ואחרי הדייט. החזקתי את עצמי אחראית למה שעשיתי בפועל ולכל פנטזיה שהייתה לי לגבי האדם (מינית או אחרת) מהר ככל הניתן. נשארתי מפוכחת! במחלה שלי הסתרתי את התנהגותי מאחרים, שיקרתי, תירצתי והמעטתי את מעשיי אם נשאלתי לגביהם. בהחלמה, אני משאירה את מה שאני עושה גלוי, במיוחד כשנראה שאולי תאווה מתחילה להיות חלק ממעשיי. חשוב לי מאוד להיות כנה לחלוטין מבלי לדחות את המועד שבו אני משתפת מישהו.
במערכת היחסים המפוכחת הבאה, הייתי מסוגלת להיות פתוחה וכנה עם מי שיצאתי איתו על מה שהרגשתי לגבי המערכת יחסים. זה היה קשה היות וקודם כל עליי היה להיות כנה עם עצמי. אני ממש מלאת תודה על כך שבאותו שלב יצאתי עם מישהו שהיה מאד כנה, ונתן לי דוגמה על איך נראית כנות. מקרה אחד ששווה לציין: היה לנו דיון האם לצאת לדייטים או להישאר רק חברים. והוא אמר משהו בסגנון של: “כשרק נפגשנו היו לי הרבה חששות, אבל אני חושב שהתגברתי על כל ההסתייגויות שהיו לי מלהתעניין בך”. לא ההצהרות הנחרצות לגבי אהבה מוחלטת להן קיוויתי, אלא הדגמה טובה של הצהרה כנה איך הוא רואה את הדברים. בפעם אחרת הוא שאל אם יכול להחזיק את ידי, ואמרתי לו שאני לא מוכנה. בהמשך היה לנו דיון לגבי להיות בלעדיים (במובן של לצאת אך ורק אחד עם השני ולא עם אחרים במקביל הערת מתרגם) והוא אמר שהוא צריך לחשוב על זה. לא היה שום דבר חשאי או מלא בתככים, סימנים סודיים ואי ודאות שאפיינו רבים מהקשרים הקודמים שלי. זה היה פשוט, מלא שלווה ולא דורש אנרגיה – הרגשה זכה נפלאה.
חלק נוסף הנוגע לכנות לגבי מה שאני מרגיש, הינו שהייתי מסוגל לחתוך דברים בזמן אמת. במחלה שלי, לקח לי חודשים לחתוך דברים אחרי שידעתי שזה לא הולך לעבוד. נלכדתי בתוך ריצוי אנשים ושליטה, וניסיתי למצוא את הרגע המושלם כדי למזער את הפגיעה בהם. תימרנתי אנשים כדי לראות אם אצליח לגרום להם להיפרד ממני, כל שלא אצטרך לקחת אחריות. הייתי חסרת כנות כשביליתי איתם, מעמידה פנים שהם מוצאים חן בעיני בעודי מנתחת האם זהו הרגע המתאים לחתוך דברים.
בהחלמה, אני נכנעת על הפחד שלי מול אלוהים (ולגביי, מדובר על הרבה פחד). יש לי את החירות, לומר להם שזה לא יעבוד ברגע שאני מודעת לכך. אני לא מוכרחת לחיות בשקר בכך שאני מבלה איתם. כעת, יכולה להיות לי שלמות במערכות היחסים שלי.
אנונימית