שמי אנה, ואני גרה במקסיקו. אני מודה לאלוהים על הנס של עזיבת ההתנהגויות הממכרות שלי, אותם דפוסי תאווה שהחזיקו אותי בעבדות במשך שש שנים. הרגשתי לחלוטין שבויה בדרישות התאווה, לא מסוגלת להתנגד גם כשרציתי. בשלושת החודשים האחרונים, עם זאת, הבנתי שההחלמה שלי חורגת הרבה מעבר לסתם להפסיק. אלוהים העניק לי שליטה עצמית, שלווה, מתינות, משמעת ותקווה לעתיד. הוא מעולם לא מנע ממני אף אחת מהמתנות האלה כשביקשתי בכנות. אלוהים נתן לי אותן בנדיבות וללא נזיפה.
*כניעה* הפכה להיות הכלי האהוב עליי. למרות שבהתחלה לא הבנתי אותה לגמרי, אני רואה עכשיו איך היא ממשיכה להניב תוצאות בחיי. שמירה על קשר מתמיד עם החונכת שלי ואחרים בקהילה הייתה חיונית להחלמה שלי כי אלוהים יצר אותי להיות מלווה, לעולם לא לבד.
במהלך שלושת החודשים האחרונים, רק בחסד אלוהים, חוויתי:
- ריכוז משופר בעבודה ובכל מה שאני עושה
- חיים מאורגנים יותר באופן כללי, דבקות בלוחות זמנים והחלפת דחיינות בפעולה
- בניית חברויות עכשיו שהמחסומים של קנאה והשוואה עם נשים אחרות דעכו
- החלפת תלונות בהכרת תודה, ראיית חיי מנקודת מבט אלוהית והכרה בברכות גדולות הרבה יותר ממה שאי פעם דמיינתי או הרגשתי ראויה להן
- התחלת אימונים בחדר כושר ואכילה בריאה יותר
- חווית שלום שעולה על כל הבנה ללא קשר לנסיבות או לקשיים
זה הרבה יותר מסתם להפסיק; זה ניצחון מתקדם על התאווה. תודה שאתם בקהילה הנפלאה הזו ושאתם חלק מההחלמה שלי.
אני מאושרת ופיכחת ל-24 השעות האלה.
אנה, מקסיקו
