ישנה אימרה ש”החלמה היא שקט ושלווה בלב הסערה”, ופריסילה ידעה הרבה סערות בחייה. היום, אחרי יותר מ-30 שנה של מפוכחות מינית, יש לה כלים להמשיך בדרך גם כשיש סערות.

פריסילה סי. מנשוויל טנסי מפוכחת מאז ה-7 בפברואר, 1993. היא נשלחה לסקסוהוליסטים אנונימיים ע”י הפסיכולוגית שלה. “השימושים שלי היו בעיקר עם גברים נשואים או גברים לא פנויים רגשית. היו לי כמה מערכות יחסים עם אנשים שעבדתי איתם, וכל פעם אמרתי שלעולם לא אעשה זאת שוב. הייתי מוודאת שזה יהיה עם מישהו מחוץ למדינה שלי, אבל זה כמובן היה חלק מההצדקות שלי. היה לי רומן עם גבר שפגשתי רק פעמיים בשנה, אבל דיברנו המון בטלפון. פעם אחת הסכמנו להיפגש מחוץ למדינה, אבל כשנפגשנו לבסוף הוא היה מרוחק מאוד. יום למחרת הוא אמר שהוא לא רוצה להיפגש איתי יותר, שהוא לא מעוניין ברומן ושדחפתי אותו לעשות את זה.

“חזרתי הביתה, נפגשתי עם הכומר שלי והתוודיתי בפניה. היא הציעה לי ללכת לפסיכולוג, וזה מה שעשיתי. הוא אמר לי לקרוא ספר על התמכרות למין, והזדהיתי מאוד עם מה שנכתב. אז הוא המליץ לי על סקסוהוליסטים אנונימיים. לפני הקבוצה הראשונה שלי, הייתי נחושה שאף אחד לא יגלה מה עשיתי, אבל הלכתי בכל זאת. החדר היה מלא גברים, והם ערכו לכבודי קבוצה לחברים חדשים, וזה עוד היה לפני 30 שנה”.

פריסילה משתפת שהבעיה שלה לא הייתה רק המין. היא השתמשה במין כדי להתחבר לאחרים, ובהמשך היא עשתה הכל בשביל לשמור אותם מחוברים אליה. ” הכל סבב סביב להתאוות ולרצות שיתאוו אליי”, היא מספרת. ” לא רק שיתאוו אליי מינית, אלא גם הייתי צריכה שמישהו ירצה אותי, ייתן לי תשומת לב, יראה אותי… רציתי שיחשקו בי”.

כלים של התכנית

היום, בחסד הכוח העליון, פריסילה כבר לא צריכה לעשות את כל זה. בהתחלה כשהיא הגיעה לתכנית, היא הלכה ל-3-4 קבוצות בשבוע. אישה בקבוצה הביאה לה את מספר הטלפון שלה, והיא הפכה לספונסרית הראשונה שלה. כיום המסר העיקרי שפריסילה משתפת חברות חדשות הוא לקחת ספונסרית, לעבוד את הצעדים ולדבר עם חברות אחרות בתכנית. “אם רק תלכי לקבוצות, זה לא ישאיר אותך מפוכחת”, היא אומרת. “תעבדי את הצעדים, תקשיבי לספונסרית שלך ותיצמדי להצעות שבספר הלבן –התגברות על תאווה ופיתוי בעמ’ 157-168.

אולי לא מספיק רק ללכת לקבוצות, אבל אין ספק שהן חלק מרכזי בתכנית ההחלמה שלה. כשפריסילה הייתה חדשה ב-SA, היא הלכה לקבוצה ישר אחרי העבודה. “זאת הייתה דרך להירגע מהיום שעבר עליי, דרך לפרוק מתח אחרי יום עמוס בעבודה. להיות בחברת אנשים בריאים יחסית הייתה ברכה אמיתית, עם חלק מהאנשים המשוגעים שעבדתי איתם”.

גם אחרי כל השנים, היא עדיין נהנית מקבוצות SA. היא מספרת כמה הקבוצות הן מקום מנחם, בו היא מרגישה שדואגים לה. היא מתחברת לקהילה כמכלול יותר מאשר לאנשים מסוימים. “אני מרגישה שזה כמו כנסייה”, היא מספרת. “אני נכנסת לחדר, וזה פשוט מרגיש בטוח, כמעט קדוש עבורי”.

ספרות

על עבודת הצעדים, פריסילה מספרת: “בתחילת ההחלמה, היה חשוב לי לדבר עם הספונסרית שלי ועם נשים אחרות בתכנית כל יום. לקח לי לא מעט זמן להתחיל עם הצעד הראשון שלי, כל הזמן דחיתי אותו. אבל ברגע שהתחלתי, הרגשתי כמה הוא חשוב. לא רציתי לעשות את העבודה הזאת כי היא הייתה קשה, אבל בסופו של דבר זה היה טוב בשבילי”.

פריסילה עבדה את הצעדים עם הספר הגדול של AA. הספר הלבן של SA כבר היה בדפוס בתקופה שהיא הגיעה לתכנית, אבל היא לא זוכרת שהשתמשו בו בקבוצות בשלב הזה. “הספר הגדול נתן לי בסיס טוב ויציב לעבודת הצעדים, ולימד אותי איך להשיג החלמה”, היא מספרת. “אני אוהבת איך שהוא מדבר על חוסר אונים וכוח עליון, שלא מדובר במושגים עם הגדרה מדויקת. אני גם אוהבת את צעדים אחד עד שלוש, כי הם עזרו לי להתקרקע. בעבר חשבתי שכשאני מודה שאני חסרת אונים, אני בעצם משחקת את דמות הקורבן. זה גרם לי סבל נוראי! בסוף הפסיכולוג שלי עזר לי לראות שזה בעצם הפוך: כשאני מודה שאני חסרת אונים, זה בעצם נותן לי כוח. פתאום הבנתי שכשאני מספיק בענווה להודות שאני חסרת אונים, כוח עליון יעשה בשבילי מה שאני לא יכולתי לעשות בעצמי”.

פריסילה מחשיבה גם את הספר הלבן בתור אחד הכלים המשמעותיים בארגז הכלים שלנו. “מבחינתי מה שטוב בספר הלבן הוא הזדהות שלי עם הסיפורים האישיים. אני אסירת תודה שרוי כתב שהתאווה היא הכוח המניע מאחורי ההתמכרות. זה עזר לי להבין את המחלה. תאווה היא לא משהו שאפשר לשים בצד כמו סמים ואלכוהול. זה בראש שלי. אני ממש מעריכה את העובדה שמישהו היה נבון מספיק כדי לדבר איתנו על תאווה ועל איך היא נראית. תמיד חשבתי שתאווה היא מין, אבל היא לא. היא יכולה לכלול מין, אבל בשבילי היא הרבה יותר ממין”.

כשפריסילה עוזרת לספונסיות שלה בעבודת הצעדים היום, היא משתמשת בעיקר בספרים אלכוהוליסטים אנונימיים (כי ככה עשו את זה ב-1993) וצעד קדימה לפעולה, שהיא מחשיבה ספר מעשי ועמוק מאוד.

ניצחון הולך וגובר על התאווה

הגדרת המפוכחות שלנו כוללת “ניצחון הולך וגובר על התאווה”. מה זה אומר בשביל פריסילה? “אני חושבת שיש דברים בהחלמה שלא נראים בעייתיים בהתחלה, אבל יכולים להפוך לכאלה בהמשך. אני אתן לכם דוגמא: הייתי מפוכחת ארבע שנים, והיה לנו כומר חדש בכנסייה. הכרתי את אשתו. הכנסייה שלי הייתה קרובה לאיפה שעבדתי, ויום אחד הוא התקשר והזמין אותי לארוחת צהריים בשוק האיכרים המקומי. המשכנו לאכול ארוחת צהריים יחד, וזה לא היה סוד. אחרי תקופה מסוימת, הוא הפסיק ליצור קשר. התקשרתי, אבל לא היה מענה. אני באמת חשבתי שהייתה לנו ידידות פשוטה, שהייתה נורמטיבית לגמרי. אבל כשהוא פתאום נעלם ככה, הבנתי שהייתי ברומן רגשי על מלא איתו. הייתי בהלם!

“אני חושבת שלפעמים הכוח העליון נותן לדברים לקרות כדי שאוכל לראות שאני עדיין עושה דברים לא בריאים, אפילו דברים טיפשיים. בזמן שחשבתי שאני עובדת את התכנית המדהימה הזאת, הכוח העליון שלי גרם לי לראות בבירור שאני עדיין צריכה אותו. בשבילי זה אומר להיות בכניעה במשך שארית חיי. לפעמים קורים מקרים שאני לא רואה שהם לא בריאים, אבל כשהכוח העליון שלי מעביר אותי חוויה שמחלחלת בי, אני רוצה לזכור שאלוהים העביר אותי את המקרה הזה כדי לצמוח, ללמוד עוד על עצמי ולהמשיך לעשות את הדבר הנכון.

“זה לא אומר שאני לא עובדת את התכנית; להיפך! העובדה שאני יכולה לקבל את הטעויות שלי, להיות מוכנה למסור את הטעויות האלה (שוב!), ולשנות את ההתנהגות שלי אומרת שאני עובדת את התכנית כמו שצריך.

“לפעמים אנשים חושבים שברגע שהם מגיעים לתכנית, החיים יהיו מושלמים. זה מה שאני פעם חשבתי. חשבתי שמפוכחות תפתור לי את כל הבעיות. אבל אתם יודעים מה? החיים פשוט קשים, וכל מיני דברים עוד יקרו. אז כשעולים קשיים, אני לא רוצה להיאחז בהם, אני מנסה לשחרר בכל פעם מחדש. תמיד יהיו בעיות”.

המתנה הכי גדולה בתכנית

“אני חושבת שהברכה הכי גדולה, המתנה הכי גדולה בתכנית היא שאני יכולה להרגיש רגשות. בעבר רק ראיתי שליליות כל הזמן, וזה הכביד עליי לרמה שהדחקתי את כל הרגשות הקשים. אבל היום אני מסוגלת להרגיש אותם. זה לא נעים, אבל יש לי היום כלים להתמודד איתם. בעיות לא נשארות לנצח, ואלוהים עוזר לי ללמוד מכל רגש. אפילו עם הרגשות הכי קשים, אני יכולה ליהנות מהרגשות הכי טובים.

“בלב כל סערה, אני מתפללת את תפילת השלווה. היא עוזרת לי להבין מה לעשות. החלמה לא מבטיחה שתמיד ארגיש שקט ושלווה, אבל היא כן מאפשרת לי למצוא שלווה כשהמוח שלי משתגע, כי אני יודעת שאני הולכת לעבור את זה. זה יכול לקרות רק בעזרת הכוח העליון שלי”.

פריסילה מחויבת לעבוד את תכנית הניסים הזאת ולהישאר מפוכחת, רק להיום.