היא למדה שהיא בטוחה ומוגנת בתוך הגבולות של המסורות ועקרונות השירות.

אני משרתת בקבוצת SA ובוועדת נאמנים של SA. למדתי שעקרונות השירות והמסורות הם גבולות שאינם רק מגנים על אנשים מפניי, אלא גם מגנים עליי מפני אנשים. גבולות אלו, המסורות והמושגים, מסמנים לי היכן מסתיימת קבוצה או אדם והיכן אני מתחילה. כשאני חוצה את אחד הגבולות הללו, אני נחסמת על ידי ה”עצמי” (האגו) שלי בדרך כלשהי, והשירות לאחרים נפגע. הצעדים עוזרים לי להשתחרר מחסימות, לעשות תיקונים כשצריך, ולהתחבר מחדש לאלוהים ולרצון שלו עבורי. חלק מרצונו הוא שמירה על הגבולות של המסורות והמושגים, מה שמאפשר לי לשרת בצורה בריאה.

דרך נוספת להסתכל על שלוש המורשות היא שהמסורות והמושגים הם התפקידים שאלוהים היה רוצה שאמלא, או האידיאלים שהוא היה רוצה שאתקדם לעברם, בשירות לאחרים. כשאני נכשלת לעמוד בתפקידים אלו, הצעדים עוזרים לי לחשב מסלול מחדש. אתן דוגמה באמצעות מסורת עשר ועקרונות השירות שלוש ועשר.

מסורת עשר:

כשהייתי חדשה ב-SA דיברתי בפתיחות על מנהגים שקשורים לאמונה הדתית שלי. יום אחד, חבר יידע אותי לגבי מסורת עשר, הקובעת: ל”סקסוהוליסטים אנונימיים” אין דעה על עניינים חיצוניים; ולכן, אין לגרור לעולם את השם של SA למחלוקת ציבורית” (מדריך השירות, פרק 1, עמ’ 3). הוא הסביר שאנחנו לא דנים בדת או בפוליטיקה בפגישות, שכן הם יכולים לגרום למחלוקת ולהסחת דעת. אנו עלולים לאבד בקלות את המטרה העיקרית שלנו, מסורת חמש, הקובעת: “לכל קבוצה יש רק מטרה עיקרית אחת – לשאת את הבשורה לסקסוהוליסט שעדיין סובל” (מדריך השירות, פרק 1, עמ’ 3.)

המשכתי לדבר במונחים דתיים. בשלב מסוים, אותו חבר שיתף אותי ששלושה חברים בקבוצת האם שלנו עברו התעללות על ידי מנהיגים בקהילה הדתית שלי, וששיתוף העניינים החיצוניים הללו עלול להבריח אותם מ-SA ולגרום נזק חמור. עשיתי תיקון מיידי. מאז, אינני מעלה יותר נושאים דתיים או פוליטיים.

עקרונות השירות שלוש ועשר:

ועדות ותת-ועדות ב-SA מבצעות מטלות עבור נאמני SA. אני מובילה פרויקט בתת-ועדה. לפעמים, חברים מנסים להכתיב כל פרט ליושבי הראש של תת-הוועדות על ידי הפעלת לחץ עליהם לגבי אופן ביצוע עבודתם. אנשים יכולים אפילו להסית אחרים להפעיל לחץ גם כן. הם עשויים להצדיק זאת באומרם שמותר להם משום שהם חברים בוועדה/בתת-הוועדה, או משום שהם חברי SA שאכפת להם.

עקרון מספר שלוש קובע: “כדי להבטיח מנהיגות יעילה, עלינו להעניק לכל גורם במבנה השירות של SA, לאסיפת הנציגים הכללית ולחבר הנאמנים, ולצוותיהם וועדותיהם, ‘זכות החלטה’ מסורתית” (מדריך השירות של SA, פרק 1, עמ’ 3). עקרון מספר שלוש מבטיח שלמי שהוטלה עליו מטלה יש את הזכות להחליט כיצד לבצע אותה בשלווה.

שאלות, הצעות או הערות כדאי לשמור לישיבות הוועדה או הנאמנים, שבהן אנשים יכולים להעיר בתוך מסגרת זמן מוגדרת. ועדות וישיבות נאמנים יכולות אפילו להצביע על שינויים לאותו פרויקט. עם זאת, לאחר מכן, למשרת שזכה לאימון יש את הזכות להחליט מהי הדרך הטובה ביותר לבצע את השינויים שאושרו, ללא הטרדות.

אף על פי שעל מובילי פרויקטים מוטלת האחריות להקשיב לכלל החברים, הם נושאים באחריות (נותנים דין וחשבון) אך ורק לוועדה כולה, לחבר הנאמנים כולו ולאסיפת הנציגים הכללית (GDA) כולה. כמו כן, משוב צריך להינתן בתוך מסגרת זמן מוגבלת כדי לאפשר למוביל הפרויקט להקשיב, להבחין, להחליט (עקרון שלוש), ולגשת לעבודה.

כשהתחלתי את הפרויקט הזה, פתחתי קבוצות וואטסאפ עם מתנדבים לצורכי תקשורת. לא עבר זמן רב והמתנדבים התחילו להגיד לי איך לעשות כל דבר, הפכו כל משימה קטנה לוויכוח וגרמו לעבודה להיגרר. הייתי מותשת. הידיעה שהעקרונות תומכים בי, המשמעותה הייתה שאלוהים תומך בי. הפעלתי את “זכות ההחלטה” שלי ופעלתי. סגרתי את כל קבוצות הוואטסאפ הגדולות שלי ופתחתי חדשות עם שלושה אנשים או פחות. דיברתי עם אנשים בנפרד רק על החלק בעבודה שהם ביצעו, ולא מעבר לכך. לאחר מכן, דיברתי על הפרויקט ככלל בישיבות הוועדה, שם כולם יכלו להביע את דעתם לזמן קצוב. התוצאה הייתה סיום העבודה בזמן שיא ובשלווה.

אני באמת מאמינה שלמידת המסורות והמושגים היא אחריות רצינית, ובורות אינה תירוץ. בהישארי בבורות, אני לוקחת את חיי לידיים שלי, במקום להפקיד את חיי בידי אלוהים (צעד שלוש) על ידי התקדמות במסורות ובעקרונות.