Il y a un an, j'ai ressenti de l'appréhension en entrant dans ma première réunion Zoom parce qu'elle était mixte. J'avais une question : Comment rester sobre parmi les hommes ? Ce qui m'a rassurée d'emblée, c'est la façon dont les membres incluaient leur date de sobriété lorsqu'ils se présentaient.
When I first came to SA and heard about mixed meetings (with both men and women), I thought, if everyone has the same brain as me, it’s gonna be quite a party!
I have been in the program since 2010. I have been allowed to be sober for 13 years and am grateful to have been asked to write an article about men and women in the community.
There’s a saying, "Recovery is peace and serenity in the midst of the storm." And Priscilla has known many storms. Today, after more than 30 years of sexual sobriety, she has tools to stay the course during storms.
I’ve been sober since January 7, 2023. That day I took a flight to South Africa (SA), so I literally traveled to a new life since then. God has an amazing sense of humor!
A year ago, I felt apprehensive when I entered my first Zoom meeting because it was mixed. I had a question: How do I stay sober amongst men? What reassured me from the outset was the way the fellows included their sobriety dates when they introduced themselves. But I had no choice in the matter - I had to overcome my fears and keep coming back in order to learn how to stay sober and deepen my recovery, which I did; I continued to attend daily hybrid meetings on Zoom, plus a weekly women-only meeting.
Программа “Анонимные Сексоголики” до сих пор не доступна в большинстве тюрем по всему миру и в Европе. Моя зависимость сделала меня узником похоти. Это было ужасно, я думал, что в погоне за похотью я выбросил свою жизнь в окно. Я не могу представить, насколько трудно быть пленником похоти и в то же время быть заключённым в реальной тюрьме.
התוכנית של סקסוהוליסטים אנונימיים עדיין אינה זמינה ברוב בתי הכלא ברחבי העולם ובאירופה. ההתמכרות שלי הפכה אותי לאסיר של התאווה. זה היה ממש נורא ובתודעת המציאות שחוויתי הרגשתי שזרקתי את חיי מהחלון במרדף אחר התאווה. אני לא יכול לדמיין כמה קשה זה יכול להיות אסיר של התאווה ולהיות אסיר אמיתי בו זמנית
הגעתי ל"אלכוהוליסטים אנונימיים" לפני כארבע שנים. עד אזלא ידעתי שאני מכורה. הקש ששבר את גב הגמל היה שהתחלתי לחשוב על התאבדות כל יום. אחרי שהשתמשתי לא יכולתי להרגיש טוב, פשוט הרגשתי כאב חזק ולא ידעתי מה לעשות עם זה ואיך לעזור לעצמי. התפללתי שאלוהים ייתן לי מוצא מהאובססיה שלי.
בחברותא, אנחנו שומעים הרבה על שינוי. תפילת השלווה שלנו מדברת על ה"אומץ לשנות". בתחילת הדרך, חברים מפוכחים מספרים לנו שיש להגיע ל"נכונות" כדי לשנות. אבל מה זה בעצם שינוי, במונחים של החברותא ומפוכחות?
