בימי הראשונים ב-אס.איי הייתי רווק, מובטל, ללא רכב, תפרן ועם המון זמן פנוי. זה היה בשנת 2009, ובגלל המשבר הכלכלי הייתי מובטל. השתתפתי בשלוש עד ארבע פגישות בשבוע, התקשרתי לספונסר שלי מדי יום, כתבתי צעדים מדי יום ותרגמתי את כל הספר הלבן, הספר הגדול וההחלמה בשפת האם שלי התקדמה במהלך השנה. ובכל זאת, עמד לרשותי זמן רב מכיוון שחדלתי לבזבז כל דקה פנויה על תאווה. לקחתי על עצמי תפקידי שירות רבים כמו קניין, לנקות לאחר הפגישה, ספרן, יו”ר, גזבר ופותחן.

במהלך השנה הראשונה שלי, הייתי מעורב בארגון סדנאות צעדים ל-אס.איי. בסוף כל שבוע הכנו רשימת מטלות שהחברים יוכלו להירשם אליהן. כשהסתכלתי ברשימה שהתמלאה באופן חלקי, שמתי לב שדובר של סוף השבוע – בחור עם 14 שנות פיכחון – נרשם לניקיון השירותים. ואף אחד אחר לא! אינטואיטיבית רשמתי את שמי בצמוד לשם שלו. ניקינו את השירותים בצוותא. זו הייתה התעוררות רוחנית בעבורי וגולת הכותרת של סוף השבוע. בשלב מאוחר יותר הוא הפך להיות הספונסר שלי.

הייתי גם מעורב בהקמת אינטרגרופ במדינה שלי. מוניתי לתפקיד יו”ר האינטרגרופ למשך שתי קדנציות רצופות. במרוצת הזמן מוניתי למזכיר האסיפה האזורית. עד מהרה הייתי גם נציג חלופי והשתתפתי באסיפת הנציגים הכללית ב-2013, עם ארבע שנים של פיכחון בקירוב. למרות שזה היה מאוד שאפתני, למעשה זה העמיס עלי. הבנתי שזה קצת מוגזם, אז הפסקתי לקחת על עצמי שירות בהיקף כזה.

התפקיד של הקמת חברותת אס.איי מתהווה וחדשה במדינתי הייתה מתנה, ברכה ושמחה בעבורי. יחד עם זאת, מינוי הנהגה הקבועה על ידי מצפון הקבוצה הייתה מסע. מתוך היכרות של האופי שלי, עבודת צוות היא לא פשוטה. לא בשבילי ולא בשביל הקבוצה. בדרך כלל אני יודע באוטומט שלי ובאופן מיידי מה הדבר הטוב ביותר לעשות. הדבר היחיד שהצוות צריך לעשות הוא להסכים איתי. מכיוון שאין לי סבלנות להמתין ולדחות דברים בגלל חברים איטיים, אני פשוט מתחיל לעשות מה שתכננתי לעשות בכל מקרה. וזה די מובן שההחלטה הזאת מתעלמת לחלוטין ממצפון הקבוצה. אני כל כך אסיר תודה שאלוהים, בחוכמתו האינסופית, מסר אותי לקבוצה של שיכורי מין, שהם כל כך איטיים בקבלת החלטות וכל כך סולדים מסמכות, עד שאין לי ברירה אחרת אלא להיכנע ולוותר. זה היה הסיכוי היחיד שלי להתפכחות והדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי.

הכרתי את אשתי לעתיד בשנת 2014. התחתנו שנה לאחר מכן. באופן הדרגתי פרשתי מהאינטרגרופ, מהאסיפה האזורית, וכמעט מכל התפקידים שמילאתי. מאז לא נכחתי במפגשים של האינטרגרופ או של האסיפה. זו הייתה הקלה בעבורי וכנראה ברכה עבורם. אני אסיר תודה על כל הזדמנויות השירות שלקחתי על עצמי בשנים הראשונות של ההחלמה שלי. בלעדיהם, לא הייתי מחזיק מעמד. זו הייתה תקופה נפלאה ומרגשת עבורי.

היום יש לי אישה, שלושה ילדים, מכונית, עבודה, בית ומעט מאוד זמן. למדתי שיש דרכים נוספות לתת שירות, מלבד מילוי תפקידים במערך השירות. יכולתי להשתתף בכנסים, לשאת מסרים בפגישות, לספנסר חברים בהיכרויות מפוכחות של בנות זוג, לארגן סדנאות או לכתוב מאמרים עבור החברותא. הספונסר שלי לימד אותי שלחוות איכות חיים טובה היא בעבורי השירות הטוב ביותר שאני יכול לתת לחברותא. משמעות הדבר היא שחלוקת הזמן למשפחה ולקריירה שלי אינה מונעת ממני לתת שירות לחברותא אשר אני חב לה את ההחלמה שלי.

חלק מתפקידי השירות יקרים לליבי, ואני ממשיך לעשות אותם בשמחה רבה. ראשית, להיות פותחן של הקבוצה שהקמתי לפני שש שנים. מפגש קבוצת הבית שלי. שנית, אני לקחתי על עצמי תפקיד של פיקוח ותיאום בתרגום ספרות החברותא שלנו להולנדית. וזו הנאה רבה לעשות זאת יחד עם המדינה השכנה שלנו.

שלישית, יותר מכל דבר אחר, אני נהנה להנחות חברים בתהליך של היכרויות מפוכחות של בנות זוג. באחד הכנסים הראשונים בהם השתתפתי, שמעתי חבר אחד משתף בכך שאין ל-אס.איי הגדרת פיכחון שלילית ביחס לכל הדברים שאנחנו לא יכולים לעשות, אלא הגדרת פיכחון חיובית ואמונה בנישואים עבור הסקסוהוליסטים. לראות נכה אהבה שמוצא ומציע נישואין לאישה זו אחת המתנות היפות ביותר של התוכנית הזו.