אם עלי לבחור מילה אחת על מנת לתאר איך הרגשתי ברב ימי חיי, הייתי בוחרת ב”מנותקת”. היה לי קושי למצוא חברים גם בגן ילדים וגם בבית ספר. היו לי דרכים רבות כדי לברוח ממציאות – ליצור סיפורים בראשי, ספרי ארפטקאות ומשחקי וידאו.

כאשר הייתי בת תשע, הותקפתי על ידי איש לא מוכר באצטדיון. חוויה זו סימנה את חיי בפחד. הרגשתי במויישבת מאד ממה שקרה אבל החלטתי להגיד לחברי הטוב ביותר דאז על כך. הוא אמר לי מהשהו כמו זה: ”איש הזה חייב להיות מיואש אם בחר בך.” תגובתו לימדה אותי שאני כל כך מאוסה כאישיות שצריכה הייתי אסירת תודה אם מישהו אפילו הטריד אותי. בכל מקרה, לעולם לא הייתי מודה.

כך פחד שלי מגברים התחיל. שנאתי גם מורים שלי משום שהם אמרו: ”את עדיין צעירה ותמימה.” שנאתי מה שתמימות ילדותי גרם לי והחלטתי לא להיות כזאת שוב. חברי לכיתה הציקו לי הרבה, לבטח שאדע שאני דוחה ושלעולם לא אהיה מסוגלת למצוא בן זוג. אך כאשר הייתי בת אחת עשרה הבנתי שאינני זקוקה להתקשר עם אנשים או להיות מושכת גברים. האינטרנט מלא גברים, והם בחינם.

הכל התחיל כאשר אחי שאז היה בן שש עשרה לא ניקה היסטורית גלישה שלו. רק לחיצה אחת על דף המוזר הזה עם לוגו אדום, והייתי בחרדה. למה שמישהו יעשה סרטים כאלו? זה היה מוזר ומציק. כמה ימים אחר כך, סקרנות שלי גברה. חשבתי על משהו מיני ורציתי לבדוק איך זה באמת. פתחתי ”סרטי תיעוד” הללו שוב. נהיתי מכורה מאז סרט הראשון אשר צפיתי. לזה היתה רק בעיה אחת. זה לא היה מושלם. רציתי שכמה פרטים יראו אחרת. גלשתי במשך שעות בחיפוש אחרי סרט שימלא כל ציפיותי. ראיתי תריסר סרטונים, וזה היה הדבר המרגש בחיי. תמיד היה משהו חדש לראות ולחקור. אינני זוכרת איך למדתי לאונן. הבנתי שזה היה שילוב מעולה עם כל הסרטים האלו. זה היה דרך נפלאה לטפל בחיי וברגשות השליליות שלי. השתמשתי במנות גדולות יומיום.

כעת אני נקיה מפורנו שש שנים. אני רוצה שאוכל לספר איך אלוהים ריפא אותי. היתי רוצה לתרוצץ מסביב המפגשים להכריז שזה נס של כח העליון שלי. בכל מקרה, אני יודעת שהחלמה שלי דורשת כנות מחמירה. האמת היא שיום אחד הרגשתי שאני באמת בגובה, הדלקתי איזה סרט וקיבלתי חרדה איומה, בוהה לתהום לזמן מה, אז כיביתי את זה והחלטתי שלעולם לא אשוב לזה.

היתי גם רוצה שאוכל להגיד שזו היתה נקודת מפנה, והכל נהיה יותר טוב אחר כך. במשך השנים, הכל נהיה הרבה הרבה יותר גרוע. המחלה שלנו היא מתקדמת. היא מדרדרת בכל המובנים, יהיה זה אוננות, מין או מין דרך מחשב. המחלתי לקחה הרבה דברים ממני – זמן רב אשר יכולה היתי להשתמש בו יותר טוב, כבוד האנושי שלי. ערב אחד אחרי שימוש, הרגשתי כה רע שבפשטות התפללתי לאלוהים שימית אותי סופי. הוא לא עשה זה.

הבנתי כל עוד שלא אפיל עצמי מתחת לאוטובוס (בפשטות) אצטרך למצוא דרך להתמודד עם החיים האומללים שלי. לא ידעתי מה לעשות. אז נזכרתי בחברותא ששמעתי עליה. הסתתרתי מאחורי ערמת לבנים שאף אחד לא יוכל לראות אותי והחלטתי להתקשר אליהם. היתי מיואשת. מה יכולה היתי להפסיד?

כאשר הגעתי לפגישת אס איי הראשונה שלי, חשבתי שזה היה הרגע העצוב ביותר, הנמוך ביותר ומביש ביותר בחיי. היתי שיפוטית כאשר ראיתי כמה חברים צוחקים. איך הם יכולים לצחוק, חשבתי? אנחנו באס איי. זה עצוב. עכשיו אני צוחקת בכמעט בכל מפגש אס איי ואני צוחקת הרבה.

הייתי אשה יחידה בפגישה הראשונה שלי באס איי אך החשבתי את זה כהבדל סטטיסטי. אבל היתי אישה יחידה בחלק המערבי של המדינה ובמשך כמה חודשים היתי אשה יחידה במדינה כולה. סביר להניח שהיתי צריכה להיות לא בנח בהיות מוקפת ברובו בגברים. זה היה בדיוק הפוך. בסוף כל סוף יכולתי לראות שהם גם לא איום וגם לא חפצים של התאווה שלי. הוטרדתי בבית ספר, מדי פעם הוטרדתי ברחוב, בתחנת אוטובוס או בתחנת רכבת. אס איי היה מלא רוח החלמה. למרות האנשים מבחוץ אשר כינו אנשים האלו בצורה שלילית, הם יצרו סביבה בטוחה ביותר שאפשר.

בהתחלה היו לי הרבה תירוצים למה אינני יכולה להגיע לפגישות. אבל כאשר הבנתי שהחברותא הנה מפתח להשרדות שלי, היתי מוכנה לנסוע שעה להגיע למפגש המתחיל בשעה שבע בבוקר. מדי פעם עליתי על רכבת ונסעתי למפגש בעיר אחרת.

בתדירות הרגשתי מבויישת ומנותקת מאנשים אחרים בחיי. חברים שלי לא ידעו מה עובר עלי. חברים באס איי ידעו ולהם היתה אותה בעיה. הקשר שיש לי עם חברים אחרים הנו מיוחד עבורי. אס איי הוא כמו משפחה השניה שלי ואני אוהבת כל אלו קרובים המוזרים ומשונים שיש לי עכשיו. אפילו פגשתי החבר הטוב ביותר באס איי. כאשר אני הולכת לקבוצת בית שלי אני יודעת שזו תהיה שעה מלאה שמחה טהורה. עתה אני רואה שהחלמה איננה עצובה – היא כיפית.

כאשר היתי מפוכחת חודש, קבוצת בית שלי נזקקה לכמה תפקידי שירות. כולנו הסכמנו שזקוקים לגבר עם כתפים רחבות לסדר חדר למפגש, כולל להזיז שלחן. איך שהוא אני, האשה היחידה במפגש, קיבלתי את התפקיד והיתי תקועה איתו במשך שלושה חדשים. באס איי, אני מרגישה שאני יכולה להיות מועילה ולעשות שירות עבור אחרים, או בתרגומים שלי, ציורים, בחוסר בושה במפגשים פתוחים או ביכולתי המסתורית להזיז שלחן הכבד.

כך משא ההחלמה שלי נמשכת. חיי התמלאו עם חוויה נהדרת מאז. כאשר היתי מפוכחת חדש, היתי באירוע אס איי הראשון שלי בהוטי. כאשר היתי מפוכחת שלושה חדשים היתי בכנס באסקר, אתאנרי. אע”פ שאינני בטוחה מה הן תוכניות של אלוהים עבורי, במבט לאחורה לכל הדברים האלו, אני בטוחה שזו תהיה מסיבה טובה.

(עשיתי איור זה כדי לתאר אשר פורנו היה פוגע בי בדרכים שונות, היתי בלי יכולת להפסיק.)