אחד מהחברים הראשונים של ועדת בתי הכלא היה ריי אס. מטוסון, אריזונה, שהיה מוכר בתכנית גם בשם ‘טוסון ריי’. הוא התחיל את תכנית ‘ספונסר בדואר’ באריזונה ותיחזק אותה בעצמו במשך כ-7 שנים. הוא פיתח פורמט ליצירת קשר עם אנשים בכלא שעדיין נמצא בשימוש היום ע”י חברי תכנית שכותבים לגברים ונשים בכלא.

אחרי 7 שנים של כתיבה לאסירים, טוסון ריי הרגיש צורך לפתוח קבוצות SA בבתי הכלא באריזונה. אחרי שעשה זאת במשך כמה שנים, מחלקת בתי הכלא באריזונה ביקשה מטוסון ריי לבחור בין להמשיך עם הקבוצות בבתי הכלא או להמשיך לספנסר אסירים בדואר. הוא בחר להמשיך עם הקבוצות בכלא, וביקש מה-GDA לקחת אחריות על תכנית ‘ספונסר בדואר’. ריי המשיך עם הקבוצות בכלא במשך 18 שנים נוספות.

ג’ימי פי., חבר SA שהכיר את ריי במשך שנים רבות באריזונה, נזכר בדברים הבאים: “ריי אס. היה אחת הסיבות שהמשכתי לבוא ל-SA. הוא היה בקבוצה הראשונה שהייתי בה. אהבתי לשמוע את הסיפור שלו כשהוא סיפר אותו לחברים חדשים בקבוצות. תמיד הערצתי את המסירות וההקרבה שלו ל-SA. הקבוצות האלה בטוסון היו קצת שונות מרוב הקבוצות שהייתי בהן עד אז, ואהבתי אותן. אחד הדברים שאיפשרו באותן קבוצות היה שאנשים ישאלו שאלות וחברים אחרים מפוכחים יותר יענו מהניסיון שלהם. זה איפשר לחברים עם יותר מפוכחות לדבר בגוף ראשון ולחלוק את הידע שלהם, מבלי שיספנסרו את כולם”.

“הניסיון של ריי היה חיוני עבורי להבין מה צריך כדי להישאר מפוכח. המסירות של ריי להגיע לקבוצה הייתה פשוט מדהימה. הוא באמת חי חיים שהדבר הכי חשוב שהוא עשה כל יום היה להישאר מפוכח. אני חושב שבמקום השני היה לעזור לחברים אחרים בהחלמה. הוא נסע לכל מקום, מבית כלא אחד לשני, מארגן קבוצות לאסירים. המכוניות שלו צברו הרבה קילומטרים בלתמוך בכל הקבוצות האלה”.

“הדבר העיקרי שתמיד הרשים אותי בריי היה השמחה והשלווה שלו. החיים שלו בהחלמה היו כל כך פשוטים. הוא חי חיים של שירות. הוא התפלל למען אחרים, והסתכל כדי לראות את יד אלוהים בחיים שלהם. אני זוכר שהוא סיפר לי שהוא יודע שאלוהים מברך את כל האנשים שהוא התפלל עליהם, והוא היה מתפלל כדי שיוכל לראות את זה בפעולה. אני מאמין שהוא באמת היה יכול לראות את זה”.

אריק אס. שעבד עם ריי בוועדת בתי הכלא, משתף את הזכרונות הבאים על ריי: “ריי היה אלכוהוליסט וסקסוהוליסט במשך שנים, שלילה אחד פנה לאלוהים והתפלל שיסיר ממנו את האובססיה. בתמורה היה עליו להקדיש את חייו לשירות. מאותו יום והלאה, הוא היה משוחרר מתאווה ואלכוהול. רק חברים מעטים היו מוכנים לקחת על עצמם עבודת צעדים במתקני כליאה, אבל ריי היה פורץ דרך. מריי למדנו איך לגשת לבכירים בכלא, איך לכתוב לחברים שרוצים ספונסר בזמן שהם בכלא ואיך להשתמש במכתבים או במדיות אחרות כדי לעבוד את הצעדים עם ספונסים. בראש ובראשונה, ריי הראה לנו איזו השפעה עמוקה יש לשירות על ההחלמה שלנו”.

“ב-2016, הנאמנים איפשרו לוועדת בתי הכלא של SA להקליט את ריי בטוסון, מה שנקרא הפרויקט המוקלט של טוסון ריי. טוב שהחברותא עשתה זאת, כי חודש לאחר מכן ריי נפטר מסרטן. ריי העדיף שיכירו אותו בתור ספונסר, לא בתור מנהיג. המחויבות העמוקה שלו, הענווה, האהבה הקשוחה והאמונה בתכנית מהווים עדות לאלפי המכורים שהוא נגע בחייהם. ריי מצא ‘אושר בלתי אפשרי’ בחיים של שירות. הסיפור שלו הוא אחד הסיפורים העמוקים ומעוררי ההשראה בתכנית 12 הצעדים שלנו”.

מכל העדויות למעלה ברור שריי נתן שירות ב-SA בצורה יוצאת דופן. הוא היה קרן שמש של האהבה של אלוהים לסקסוהוליסטים. הייתה לו השפעה גדולה על הארגון של ועדת בתי הכלא של SA. הוא חי חיים מפוכחים, פרודוקטיביים ושירת את החברותא שלנו היטב. הוא חי מפוכח.
ריי גם נפטר מפוכח. כפי שאריק ציין למעלה, ריי עבד על פרויקט של ועדת בתי הכלא עד חודש לפני מותו. ג’ימי פי. מסכם את הזיכרונות האחרונים שלו מריי: “אני מתגעגע לריי. הוא היה כל כך קרוב לקבל מדליה של 30 שנה כשהוא נפטר. אני אסיר תודה שזכיתי להכיר אותו, ואני מקווה שאוכל לעזור לעשירית מהאנשים שהיה לו תפקיד מרכזי בלעזור להם”.