אחרי הדרכה מהספרות של התכנית ומהספונסרית שלה, היא הבינה שנמנעה מהטרגדיה שבחשיפה בטרם עת

מבחינתי היה לי מזל במחלה ובהחלמה שלי. בעלי לא גילה על הבגידות שלי, מעולם לא נחשפתי או הושפלתי בפומבי, לא נעצרתי בשום עניין שקשור להתמכרות שלי למין, מעולם לא נאלצתי להתעמת עם אשתו של גבר שהייתי בקשר לא הולם איתו. ועדיין, בעודי חוצה גבול אחר גבול, ידעתי שאני לא חיה בתור האדם שהבורא שלי רוצה שאהיה. טעיתי לחשוב שגבול חיצוני יגרום לי להפסיק להשתמש, והאמנתי שאם אתחתן, הבעיות שלי ייפתרו. כשנה לאחר מכן, גיליתי שלא הייתי מסופקת כי כבר התרגלתי לאדרנלין, לדרמות, לעניין ולריגושים של האסור. לא הבנתי שאני עדיין באחיזתה של התמכרות לתאווה, אבל הבנתי שאני לא האישה או האדם שרציתי להיות.

דרך קבוצה של אנשים שלא קשורים ל-SA, שמעתי את המונח ‘התמכרות למין’ לראשונה בשנת 1989, ויכולתי להזדהות עם הסיפורים האישיים ששמעתי. לאט לאט התחלתי ללמוד יותר ולחפש פתרון – לא רציתי להפסיק את ההתנהגות שלי, אלא לשנות את בעלי, כי האשמתי אותו בבגידות שלי. בסופו של דבר מצאתי ב-1991 תכנית להתמכרות למין שעזרה לי להתחיל את דרך ההחלמה שלי. אני חושבת שידעתי מיד שכששיתפתי את בעלי שלא הייתי נאמנה לו, רציתי להיות מסוגלת לומר: “הנה מה שעשיתי, והנה מה שאני הולכת לעשות בשביל לשנות את ההתנהגות שלי: צעדים, קבוצות, ספינסור והפסקת קשרים לא הולמים עם גברים”.

כשהתחלתי בהחלמה, הייתי בשנת שבתון מהעבודה ועבדתי במשך 9 חודשים במשרה זמנית בעיר שהייתה במרחק 10 שעות נסיעה מהבית. אחרי 8 שעות עבודה ביום, 4 או 5 פעמים בשבוע, הקדשתי את שאר הזמן שלי להחלמה. כשהרגשתי מוכנה, קבעתי ‘שיחת סנדוויץ” עם הספונסרית שלי (להתקשר אליה לפני ואחרי שדיברתי עם בעלי). כמו שתכננתי, הייתי מסוגלת לספר לו על מה עשיתי בעבר ומה אני עושה בעניין היום. למזלי הרב, הוא לא ביקש פירוט בנושא. הוא דאג לעצמו בכך שהתחיל ללכת לטיפול. כנראה היה לו מטפל טוב. הוא מעולם לא רצה לדעת פירוט בנושא הבגידות שלי. מהרגע הראשון הוא תמך במאמצים שעשיתי בדרך ההחלמה. עד היום, יש לו גבול ברור: אם אני מתחילה עיבוד מילולי בנוכחותו על ההחלמה שלי, הוא מזכיר לי שעדיף שאדבר עם הספונסרית שלי במקום. התחלתי והפסקתי הרבה פעמים לפני שמצאתי את SA, והוא תמך בי רגשית וכלכלית לאורך כל הדרך.

להלן הדברים שעשיתי כמו שצריך כשסיפרתי על ההתמכרות שלי (ראו עמ’ 3 בספר הלבן):

• צברתי תקופת מפוכחות לפני כן.
• התייעצתי על כך עם הספונסרית לפני כן ודאגתי לרשת תמיכה של אנשים אחרים עבורי.
• לא ניסיתי לשפוך את האשמה שלי עליו כדי שאוכל להרגיש טוב יותר עם עצמי.
• לא ניסיתי לזכות מחדש באמון שלו.
• לא ניסיתי להתפאר בכוח הרצון שלי.
• דיברתי בזמן ובמקום שהוא יכול היה להשיג תמיכה עבורו.
• לא נכנסתי לפרטים.
• המשכתי לכפר על בסיס יומיומי ע”י שינוי התנהגות וגישה.