אני מפוכחת מאז ינואר 2023. אותו יום שטסתי לדרום אפריקה (SA), מאז טסתי לחיים חדשים תרתי משמע. לאלוהים יש חוש הומור מאוד מפותח!

עצירה ראשונה- בוֹגוֹטה
ספטמבר 2014: ערב שישי אחד התקשרתי ל SA בגלל שעשיתי מעשה שהתביישתי ממנו רבות. “למה אני לא יכולה להפסיק? למה מערכות היחסים שלי לא שורדות? מה פגום בי?” אני עדיין זוכרת את הקול המבין של הגבר שדיבר איתי שאמר לי שיש פתרון. אבל הגדרת המפוכחות הייתה נראית לי קשוחה מדי “זה בלתי אפשרי לאישה צעירה ויפה. להיות צעירה היא מילה נרדפת למסיבות, חברים וכיף. באותו זמן התאווה עדיין הייתה החבר שלי.

עצירה שנייה- קייפ טאון
פברואר 2015: הייתה לי פנטזיה מוכרת של- לטוס כדי לברוח מהתמכרות “אולי גברים קולומביאנים הם הבעיה”. אז טיילתי ולהפתעתי פעלתי על התאווה בסופ”ש הראשון במדינה החדשה. שוב, יצרתי קשר עם SA בעיר הזאת אבל המצב היה אותו מצב. לא הייתי מוכנה לקבל מפוכחות מינית ולא היו עוד נשים בקבוצה. אז כשמצאתי חבר במדינה הזו הוא הפך לאלוהים שלי, עזבתי את SA.

עונה בגיהנום
בשנים בין לבין ניסיתי הכל: טיפול, קריאת ספרים, לשנות את הדרכים שפעלתי על תאווה ולנסות להישאר נקייה בזכות עצמי מספר פעמים. אפילו הצטרפתי לחברותא אחרת המבוססת על 12 הצעדים, שעזרה לי רבות להבין את התכנית ולהתחבר לנשים. אך, לא הגעתי למפוכחות שלמה. מצאתי את עצמי לכודה בסבב של דיכאון, חרדה, ומערכות יחסים של תלות. בזבזתי את חיי, החלפתי תאווה ב”אהבה”. השתמשתי בגוף שלי כדי לעורר גברים בתמורה לטיפה יחס: “בבקשה תתחבר איתי ותעשה אותי שלם! צעקנו בזרועות מושטות” הציטוט הזה מתאר במדויק את המצב שלי בין השנים 2015-2022.

עצירה שלישית- בוצ’אם
ינואר 2023- אחרי שהגעתי לתחתית כואבת, רציתי להרוג את עצמי. ארבעת החודשים הראשונים שלי בגרמניה היו בינג’ עצום של תאווה. למעשה התאווה הפכה לאדון שלי. איבדתי שליטה לגמרי. לא ידעתי איך להפסיק וראיתי את המוות כפתרון היחיד. הייתה לי עצירה בהל (hell) בשבוע הראשון בינואר 2023. לילה אחד הייתי קרובה למסילות הרכבת והרגשתי את ריגוש המהירות של הרכבת על פניי. עמוק בפנים ידעתי, נגמרה המסיבה.

הגעתי להבנה עם כל כולי שהאובססיה יכולה להרוג אותי. אני מקווה שלעולם לא אשכח את ההרגשה הזו, אם אני אשכח, זה בוודאות יוביל למותי. באותו לילה הרעיון של להתקשר לSA עלה במוחי, זהו הנס הראשון בהחלמה שלי: לא חשבתי על SA כבר שבע שנים. לא לקחתי ברצינות את SA לא רק בגלל הגדרת המפוכחות אלא גם כי היו יותר מדי גברים במפגשים. איך אוכל להחלים בסביבת גברים? האמנתי שהם לא יכולים להבין את הבעיה שלי ועמוק בפנים, האמנתי שגברים הם רעים מטבעם ושאי אפשר לסמוך עליהם. זה יכול אולי להראות כסתירה- ההתמכרות שלי היא לשאוב יחס מגברים. מטרת חיי היה למצוא את “הנסיך מהאגדות”. דמיינו איזה הזוי זה היה, חיפוש אהבה דרך תאווה, תוך כדי החזקת רגשות של טינה עמוקות לגברים בזמן שעודי זועקת לאהבתם ולחברתם.

למרות כל זה, היאוש שלי היה עצום, ויצרתי קשר עם SA בעיר שהייתי בה למרות שאפילו לא דיברתי גרמנית. באותו רגע הייתי מוכנה לעשות הכל.
ואז, הנס השני: הגבר שענה לי היה תומך, אדיב והביע עניין לעזור לי והציע לעזור עם תרגום. הוא גם הביא לי מספר של חברת תכנית שאמרה לי “יש חיים מעבר לאובססיה ומחיפוש חבר”. זה היה לגמרי בלתי יאומן באותו זמן.

יעד סופי: החלמה
במפגש הראשון שלי, הייתי לחוצה. הרגשתי לגמרי מנופצת מבפנים, יושבת בחדר מלא בגברים, במדינה זרה, ומתקשרת בשפה שאינה שפת האם שלי. אבל המפגש היה מאוד מרגש. חברת תכנית הצטרפה אלינו טלפונית ושיתפה סיפור מאוד דומה למקרה שלי. אני זוכרת כל מילה ופרט מידע על אותו לילה. להפתעתי לגברים האלה היה המון במשותף איתי והם גרמו לי להרגיש בטוחה ושייכת ממש מההתחלה.

רציתי את מה שהיה להם. לא הצלחתי לישון באותו לילה מרוב התרגשות, במובן חיובי כשחשבתי על הדברים ששמעתי. הרגשתי כמו ילדה קטנה בערב לפני טיול. וצדקתי: אישור המעבר שלי היא מפוכחות, המטוס הוא SA שאר הנוסעים הם חבריי לתכנית, הטייס הוא הכי טוב, מקצוען. היעד הוא החיים מעל כל דמיון.

הקבוצה בבוצ’אם הייתה הבית שלי מעל לשנה, אני לא לגמרי מבינה כל מפגש אבל אני הולכת בכל זאת, בגלל שהמסר של SA מעל השפה; היא מדברת ישירות אל הלב. כמובן שאני משתתפת בעוד מפגשים באופן מקוון, אבל ברגעים הכי אפלים שלי, שאני צריכה חיבוק, כשאני מרגישה מבודדת ולכודה בתוך המחשבות של עצמי, יש לי חדר שבו אני יכולה להתחבר באמת.

הספר הלבן מזכיר רעב לאלוהים, אבל לא הייתי פשוט רעבה, גוועתי מרעב כשהגעתי לSA. למזלי SA מציעה תפריט מזין ורחב. לבסוף מצאתי את כל האהבה ויחס שחיפשתי דרך התאווה. פעם האמנתי שאהבתו של ה”אחד” יציל אותי, אבל קיבלץי משהו יותר טוב: אהבתם של מאות אנשים שבאמת אכפת להם ממני.

התכנית הופכת עופרת לזהב כפי ששמעתי מפי חבר ותיק. וזה חד משמעית נכון; SA הופכת אישה שפעם הייתה מכורה אובדנית, לבת שמחה ואסירת תודה של אלוהים. חברי תכנית גברים הם חברים למסע נהדרים. זו הייתה הפתעה נעימה לראות את הסבלנות, אכפתיות ורגישות שלהם. בעבר ראיתי אותם כמושאי תאווה או בתור יריבים שלי- הרגשתי כלפיהם שנאה תאוה או פחד. אך בקבוצת הבית שלי בכותלי ועדת התרגום של Essay שאני חלק ממנה, ובמפגשים שבהם הייתי האישה היחידה, מצאתי לעצמי אחים אמיתיים.