אלוהים העביר את הפחד שלה והחליף אותו עם אמונה שעובדת

כל ימי חיי הייתי כל כך כבולה על ידי פחד, איבדתי תקווה לחופש. דרך עבודת הצעדים, אור מזהיר בחמימות מנחמת זרח לפתע בקצה המנהרה הקרה והחשוכה. אך בכל צעד, פחדים המשיכו לצוץ. השימוש בכלי הפשוט של חשבון הנפש ”פחד לאמונה” עזר לי לכוון אותי שוב לאלוקים ולפתרון של הצעדים שניים ושלוש.

אני מתחילה על ידי כתיבת פחד מסוים. אפילו עשיית הפעולה של הנחת עט על הנייר ולהגדיר ממה אני מפחדת מקדמת אותי הרבה. בשלב הבא אני כותבת למה יש לי אותו. בדרך כלל, היייתה סיטואציה קשה בעבר שלי, והסקתי ממנה שאלוהים אינו נוכח בשבילי בחלק מסוים של חיי. אני גם עורכת חשבון נפש קצר על איך הפחד הוביל אותי להתנהג בחוסר הגיון. אני מסיימת את חלק ההתבוננות של התרגיל בתפילת הפחד מהספר הגדול, עמוד 68: ”אלי, בבקשה הסר את הפחד שלי וכוון את תשומת ליבי למה שאתה רוצה שאהיה”.

בשלב הבא, אני כותבת את חלק ה”אמונה” של חשבון הנפש ”פחד לאמונה” על ידי כתיבה בתפילה של תגובתי לפחד ואת הסיבות שיש לי אותו. אני חוקרת דרכים בהן אלוהים בפועל נוכח ופועל בחיי. אני מכניסה תקווה לתוך המצב על ידי מילים מתוך עמדה של ביטחון שאלוהים שלי אוהב בפועל. אפילו אם אני מרגישה חוסר באמונה, אני בכל זאת כותבת את האמונה. זה הקסם של חשבון הנפש הזה – אינני צריכה לגרום לו לעבוד כדי שהוא יעבוד. לבסוף, אני מגיבה להתנהגויות הבלתי הגיוניות שכתבתי על ידי זיהוי התנהגויות בריאות חדשות. אני יכולה לשאול את עצמי ”מה אלוהים היה רוצה שאהיה?”

חלק בלתי נפרד הנו שיתוף כתיבות ה”אמונה לפחד” האלה עם אחרים. אני יכולה לעשות את התרגיל הזה גם בעל פה, ולעיתים קרובות אני מכניסה את זה בשיחות כחלק משיתוף של הצעד העשירי או כשיתוף בפני עצמו. אני רואה שככל שאני משתפת את האמונה שלי עם אחרים, ככה האמונה גדלה והופכת לחיה. דרך התמודדות מול הפחדים שלי ואישור אמונתי על ידי תמיכתם של אחרים שחולקים בעיה ופתרון משותפים, אור התקווה והתודה שבפנים גדלים ומתפשטים.