webmaster

מאמר זה הוא על כיצד להימנע מנפילות, יש לי בתוך תוכי עדיין חוסר נוחות לכתוב על כך. אני מרגיש כי הימנעות מנפילות הוא נושא ששיך לאנשים מפוכחים. שכן זה בעצם עוסק בכיצד למנוע מאנשים מליפול לאחר שהם עלו על דרך והם מפוכחים. אני מאמין שאנשים רבים אינם נעשים מפוכחים למרות שהם חושבים שהם מפוכחים.

קבוצת הבית שלי היא בסנט פיטרסברג, רוסיה, אך לפני שנה עברתי להאנוי, ויאטנם שם יש מעט סקסוהוליסטים מחלימים אחרים. ההחלמה שלי החלה ביום שהגעתי למפגש SA. מאז אותו יום החיים שלי השתנו רבות ועדיין משתנים. אני אסירת תודה על הכל, עבר, הווה, עתיד. החיים שלי קורים בדיוק כפי שאלוהים כפי שאני מבינה אותו רוצה אז אני מקבלת כל דבר שהחיים מביאים לי. אני רוצה לחיות את החיים האלה.

הייתי סקסוהוליסטית במשך כל חיי, וזו העובדה החשובה ביותר בחיי. אמנם יש לי התמכרויות אחרות ואני נמצאת בחברותות אחרות. סקסוהוליזם אינה ההתמכרות שתהרוג אותי הכי מהר, כמו שאומרים, אבל בה אני מתמקדת בחיי ההחלמה שלי, בהיותה המקיפה והחודרת ביותר בכל תחומי החיים.

אני מפוכחת לפי הגדרת המפוכחות של SA שמונה שנים עכשיו, בחסד כוח עליון. אני אוהבת את המספר שמונה משום שהוא מזכיר לי את הסמל של אינסוף. ואף שאני עדיין לומדת לחיות בתוך היום, התכנית מציעה לי תקווה אינסופית, יום ביומו.

SA הגיעה להונגריה והתבססה בה בספטמבר של שנת 2019, כיום יש לנו שלוש פגישות שבועיות, שתיים אונליין ואחת משולבת בין משתתפים חיים לכאלה שדרך המחשב, ישנו דבר מעניין בקבוצות המשולבות המתקיימות בימי שני בבודפשט, ההשתתפות הפעילה משתנה תמיד, חברים באים והולכים, אבל יש לנו בין 6 ל8 חברים בדר''כ. סגנון הפגישות משתנה וכולל בין היתר שיתוף חופשי, קריאה בספר הלבן של SA, קריאה בספר הגדול של AA ודובר למסר.

הספונסר שלי היה אומר לי, "למה להאכיל את הזאב? תן לו לרעוב", בהתייחסו לתאווה השוכנת במוחי. בהתחלה הסכמתי איתו חלקית. אבל עמוק בתוכי האמנתי שהתאווה הזו היא חלק בלתי נפרד מקיומי, למי שאני, למרות שידעתי שהיא הורגת אותי, הורגת את נשמתי. אני נאבק ברעיון לתת לו לרעוב. קישרתי רעב לאוכל והאמנתי שאם אהיה רעב, הפתרון היחיד הוא לאכול, להתקשר לחבר תוכנית, להשתתף בפגישה או להתפלל למען הקלה שתחושת הרעב לא תכניס לי אוכל לבטן. כמו כן, שיקפתי לעצמי שרק שימוש יוכל להזין את הרעב שלי לתאווה. בסופו של דבר הבנתי שנקודת המבט הזו היא שקרית, אבל זה לקח לי כמה שנים כדי להבין את זה באמת.