לתת לאלוהים לנצח את התאווה. אומץ אינו להילחם בתאווה – אלא למסור אותה לאלוהים.

שמי סטיב, ואני מכור לתאווה בהחלמה. בחסדי אלוהים, ספונסר והתוכנית, אני נקי מאז 20 באוגוסט 2013. לא קיימתי יחסי מין עם עצמי או עם מישהו אחר מלבד רעיתי למעלה מ-11 שנים. חוויתי גם ניצחון הולך וגובר על התאווה.

בנקודות מסוימות בהחלמה שלי, היו לי רגעי הארה מסוג -“אהה!” כאשר אלוהים כפי שאני מבין אותו האיר את עיני בנוגע לאינטרס האישי שלי. אחד הרגעים האלה קרה לאחרונה בזמן שהתאמנתי במרכז הספורט המקומי. החדר שבו הייתי משקיף על הבריכה, שם מתאמנת נבחרת השחייה של התיכון. כשעמדתי לצאת, הבחנתי בהם מתאמנים, ומיד המיקוד שלי עבר לבנות בבגדי הים שלהן.

בתוכנית, שמעתי שהמבט הראשון הוא באחריות אלוהים, אבל המבט השני הוא באחריותי. רציתי מאוד לקחת את המבט השני הזה, אבל במקום זאת, הסתובבתי והסתכלתי על הקיר. התפללתי שאלוהים יסיר את התאווה שלי. לאחר מכן הצלחתי ללכת לכיוון היציאה מבלי לקחת את המבט השני הזה.

הרגשתי די גאה בעצמי על כך שעשיתי את הדבר הנכון. חשבתי, עכשיו זה באמת ניצחון מתקדם על תאווה!  אבל אז, האירה בי ההבנה ש-זה לא הניצחון שלי – זה הניצחון של הכוח העליון אני חסר אונים מול התאווה. האירה בי ההבנה שהניצחון שייך לכוח העליון, לא לי. הגאווה והאגו שלי רוצים להיכנס ולקחת את הקרדיט, אבל הדבר היחיד שאני באמת יכול לזקוף לזכותי הוא אמירת כן לכוח העליון שלי במקום לתאווה. כל דבר אחר שקורה אחרי זה הוא הניצחון של אלוהים.

אני נזכר במה שכתוב בפרק חמישי של הספר הלבן: “זכור שאנו מתמודדים עם תאווה – ערמומית, מבלבלת ורבת עוצמה! ללא עזרה זה גדול מדי עבורנו. אבל יש אחד שיש לו את כל הכוח – זה אלוהים. מי ייתן ותמצא אותו עכשיו.”(SA, 206) 

אני אסיר תודה שיש לי בחירה היום כשמדובר בניצחון על תאווה. אני יכול להשפיל את עצמי ולומר כן לכוח העליון, או שאני יכול להתחיל לשתות את הדמיונות שמספקת לי התאווה.

היום, כשאני מתפתה על ידי תאווה, אני מבקש את האומץ לשנות את הדברים שאני יכול. וזה אומר לומר כן לאלוהים ולא לתאווה.