צעד שלוש נותר לא־אפקטיבי עד שהשתחררתי מהחסימה לעשות צעדים ארבע עד תשע.
כשהייתי חדש בתוכנית ונדרשתי להתמודד עם הצורך למסור את רצוני ואת חיי להשגחתו של אלוהים כפי שאני מבין אותו, הרגשתי שנגזר עליי אבדון. כבר מסרתי את חיי לאלוהים בשנות העשרים המוקדמות לחיי, והגעתי לחברותא של SA בגיל 54. במשך יותר משלושה עשורים, להחלטה הזאת – אף שהביאה תועלת רבה בתחומים רבים בחיי – הייתה השפעה מועטה, אם בכלל, בעזרה להתגבר על האובססיה שלי לתאווה. אם זה באמת היה הפתרון לבעיה שלי, חששתי שאני חסר תקווה.
למרבה המזל, הפנו אותי להאזין לסדרת מסרים של AA. שם למדתי שכאשר מדובר בהתמכרות שלי, הייתי חסום בפני כוחו של אלוהים – אותו כוח שיכול היה לשמור אותי נקי. זו הסיבה שההחלטה שלי למסור את חיי לאלוהים בשנות העשרים לחיי לא הייתה אפקטיבית בהתמודדות עם התאווה, וזו גם הסיבה שהחלטה נוספת לעשות זאת בצעד השלישי לא תהיה אפקטיבית יותר, עד שאשתחרר מהחסימה. למדתי עוד שהדרך היחידה להשתחרר מהחסימה הייתה עבודה יסודית ואפקטיבית של צעדים ארבע עד תשע.
לאחר שעשיתי בדיוק את זה, אני יכול לומר שכעת, לפעמים, אני מצליח לאפשר לאלוהים להיות בשליטה במצבים מסוימים. יותר ויותר אני מסוגל לקבל את החיים כפי שהם, לקבל שהדברים הם כפי שהם אמורים להיות, ולהיות בסדר עם זה. אבל כשאני לא מצליח, אני חוזר לצעד שתיים ובוחן את הפגמים בתפיסה שלי אודות הכוח העליון שלי – אלוהים.
זה עובד כשאני בוחר לעבוד את התוכנית.
ג'ים C., פיטסבורג, פנסילבניה
