
כיווץ האגו המנופח שלו התאפשר על ידי יישום נרחב של פתרון הענווה
כסקסהוליסט בהחלמה, תמיד הייתי אדם אינטנסיבי. במחלה הפעילה שלי, דרשתי שהעולם יסתובב סביב תשוקותיי. כשסוף סוף הגעתי לחדרים והשגתי קצת מפוכחות, משהו נפלא קרה; התחלתי להיראות טוב. התנקיתי, מערכות היחסים שלי התייצבו, והבלגאן היומיומי הפסיק.
אבל כמו שעון, המחלה הישנה והערמומית נכנסה למראה יחד איתי. האגו שלי התחיל להתנפח. הסתכלתי על תאריך המפוכחות שלי וחשבתי, “תסכלו על הניצחון הגובר והולך! אני באמת עושה את זה.” עוד לפני ששמתי לב, חזרתי לשחק את אלוהים, ניסיתי לנהל את העתיד, ושפטתי בשקט את הבחור ליד השולחן שעדיין סבל. במהרה גיליתי שוב את המציאות המוחשית של האגו מנופח: דלקת כואבת ביותר.
כשהחשיבות העצמית שלי נהיית רגישה מאוד וגדושה בגאווה, זה בלתי אפשרי עבורי לשבת בנוחות במושבים. כל הערה מבת זוגי מרגישה כמו נייר זכוכית. כל תסכול פעוט בתנועה בכביש מרגיש כמו מתקפה אישית. אני מוצא את עצמי בוער מ”החום של החיים”. כדי לקבל הקלה, אני חייב לפתוח את ארון התרופות הרוחני שלי וליטול יישום יומיומי של טיפות ע’ – ענווה.
עבורי, ענווה אינה רק להסתובב מושפל. ענווה אמיתית היא פשוט התרופה המקררת והמרגיעה שמכווצת את החשיבות העצמית המנופחת שלי חזרה לגודל האמיתי והאנושי שלה. ענווה היא הנכונות להתבונן במצב בו איני יכול לשלוט, לשחרר את חוט העפיפון מהרצון העצמי שלי, ולומר, “אני לא יודע, ואני הולך לתת לאלוהים לנהל את התוצאה.” כמו בכל טיפול יומי יעיל אחר, גיליתי שרפואה רוחנית זו דורשת תכנית תחזוקה מתמשכת:
- אני מיישם אותה בבוקר כדי לכוונן את יומי באופן נכון, מתחיל עם כניעה שקטה.
- אני מיישם אותה בלילה במהלך סקירת צעד 10 שלי, בודק איפה הגאווה שלי ניסתה להתגנב חזרה פנימה.
- ואני מיישם אותה שוב במהלך היום ברגע שהשלווה שלי מאוימת בידי טינה, פחד, או הבזק תאווה.
הדבר היחיד שאני יכול לקחת קרדיט עליו בתכנית הוא ביצוע הבחירות הפשוטות ליישם את התרופה – לומר כן לאלוהים ולא לראש המנופח שלי. הכיווץ עצמו, קירור הטירדה, והשלווה שמגיעה לאחר מכן – הם לחלוטין הניצחון של הכוח העלין שלי.
כיום, כשאני חש את עצמי נהיה רגיש יתר, מתגונן, או גאה באופן מיוחד בהחלמה שלי, אני מנסה לא להיכנס לפאניקה. אני פשוט בודק את המלאי הרוחני שלי, מיישם קצת ענווה, ונותן לנפיחות לרדת. גיליתי שהרבה יותר קל ללכת בשביל ההחלמה כשאין דלקת באגו שלי.
ת'יאו, מיזורי, בארצות הברית הישנות והטובות של אמריקה



