I did not quit, I surrendered image

לא הפסקתי, נכנעתי

לא הפסקתי, נכנעתי. התחלתי את הדרך בתוכנית הזו, כשחברה מאל-אנון אמרה לי שאני סקסוהוליסטית. כדי להוכיח שהיא טועה, הסכמתי ללכת לשש פגישות של אס.איי. במהלך שש הפגישות האלה, לאט לאט הודיתי בפני עצמי שאני סקסוהוליסטית. בהתחלה לא יצרתי קשר עין ולא דיברתי. היו שש נשים מאס.איי בפגישה הראשונה של קבוצת הבית שלי. הלכנו לשתי פגישות בשבוע כקבוצה, מה שעזר לי להתחבר לתוכנית. התחלתי לחלוק בקבוצות. ברגע שהרגשתי חלק, הייתי צריכה לוותר על הפחד והבושה. הרגשתי שמצבי גרוע מחברי אס.איי בגלל המוסר הכפול ביחס לנשים בארצות הברית. גבר יכול “לחרוש את כל השדות”, אבל אישה היא או בתולה או זונה. המיתוסים האלו נשתלו במחשבה שלי. התוכנית לאורך הזמן עזרה לי לעקור את הרעיונות האלו.

בנוסף, אני שורדת של התעללות מינית. כשנהייתי מודעת לכך שהייתי קורבן של התעללות מינית, השימושים התחילו. זה המריא במיוחד במכללה, כשהאלכוהול הנמיך את העכבות שלי. בשנתי האחרונה במכללה, סיפרתי ליועץ על ההתעללות המינית שעברתי. המתעלל המרכזי היה האב המאמץ שלי. מעולם לא סיפרתי לאימא שלי על הנושא הזה. היא נפטרה כשהייתי בת עשרים ואחת.

נריץ קדימה לשנות השלושים שלי, והייתי מכורה לספרים רומנטיים עם הרבה סצנות של מין. אוננתי על פנטזיות מהספרים האלו; קיימתי אינטרקציות רק עם אנשים מהעבודה. התמודדתי עם דיכאון וחרדה. בסופו של דבר התאשפזתי בבית חולים פסיכיאטרי כי הייתי אובדנית. אחרי האישפוז הגעתי לאס.איי והנסים התחילו.

עשיתי 90 פגישות ב-90 ימים ב-1992. חלק מהן היו פגישות פתוחות של איי.איי כי לא היו מספיק פגישות אס.איי באזור קליבלנד. הספונסרית שלי עזרה לי לעבוד צעדים. עשיתי את צעדים ארבע חמש ב1994. התווכחתי איתה רבות על זה שה”מין נתון לבחירה”. הקבלה הסופית של הרעיון הזה הייתה הנס הראשון שקרה לי בהחלמה.

לאחר מכן ניסיתי להתמודד עם כניעה. אהבתי את מה שרוי כותב בעמוד 80-81 בספר הלבן – “כניעה בתור גישה הופכת להיות המפתח לתוכנית הרוחנית הזאת ועצם מהותה”. אני משתמשת בכניעה בכל תחומי חיי. כל בוקר על הברכיים אני נכנעת ומוותרת על התאווה לכח העליון. בלילה אני מודה לכח העליון ששמר אותי חופשייה מתאווה רק להיום. אני מוותרת על תאווה גם לפני השינה, כי התאווה אוהבת לחמוק לתוך המחשבות שלי לפני השינה. אני מוותרת על הטינות שלי כשהן עולות ומתפללת עבור האדם שכלפיו אני נוטרת טינה. אני נכנעת כשאני מגיעה לאור אדום בזמן הנהיגה.

הלכתי לכנס אס.איי הראשון שלי ב1995 בבולטימור. פחדתי לצאת מהחדר במלון ביום הראשון, אבל נכנעתי על הפחדים לכח העליון שלי, והלכתי להנות מהכנס. יש לי זכרונות נפלאים מכנסים לאורך השנים, כולל שותפות בניהול הכנס של קליבלנד ב1999. בתור שותפה בניהול, הייתי צריכה לעבוד על הענווה שלי מול הכח העליון, ולהיכנע על השאיפה שלי לשלוט באחרים.

קבלה ושירות. לקח לי הרבה זמן לקבל את הקונספט של שירות כחלק מעבודת התוכנית. עכשיו אני מאמינה לאמרה “שירות שומר עליך נקי”. והיום, אני מקבלת את זה שלא תמיד דברים יקרו בדרך שלי כשאני נותנת שירות; מה שהכי טוב לקבוצה זה מה שיגבר לבסוף, כי הכח העליון הוא זה שמנהל את העניינים. אני כרגע מזכירה בקבוצת הבית שלי, ונציגה לאינטרגרופ של צפון אוהיו. הייתי נציגה של האזור המיד אטלנטי בג׳י.די.איי בין 1999 ל 2001. החלק הטוב ביותר בלתת שירות זה לקבל אנשים כפי שהם. פגשתי אנשים מכל רחבי העולם. זה מדהים שאס.איי קיים בכל כך הרבה מדינות. איזה נס.

ספינסור. הייתי צריכה לקבל הנחיות מספונסר הרבה לפני שיכולתי להיות ספונסרית. לקח לי לא מעט זמן לפני שפעלתי לפי ההנחיות שנתנו לי. פגמי האופי שלי, עקשנות ומרדנות נכנסו לי בדרך, וכמו כן, חוסר אמון כלפי דמויות סמכות. לאורך הזמן , הכח העליון שלי נתן לי ענווה להקשיב. למדתי מכל שלושת הספונסרים שלי. למדתי על כניעה, קבלה, והכרת תודה. למדתי שאני אינני אלוהים – אמת שעליה אני מאוד אסירת תודה. למדתי המון גם מלהיות ספונסרית. הטפה לא עובדת. אני חייבת להיות פגיעה, ולהוביל בעזרת דוגמה אישית, וזה יכול להיות סיכון. לדוגמה, כשלספונסית יש טינה, אני אומרת לה להתפלל עבור אותו אדם. האם אני עושה את אותו הדבר כשיש לי טינה? רוב הזמן כן, אבל לפעמים אני נאחזת בכעס. במצב הזה, צריך עוד תפילה. הכח העליון שלי תמיד זמין, וזה נותן לי שלווה.

להיות אישה רווקה באס.איי זה מאתגר, דורש ממך הרבה תפילה ואמון בכח עליון. כשהגעתי לאס.איי היו חמש נשים באזור שלי. הם נשרו בהדרגה, והייתי חייבת לבטוח בחברי אס.איי כמו אחים וחברים. כולנו סקסוהוליסטים בהחלמה וצריך להתייחס אלינו בשיוויון. אחרי שנים שהיינו רק שני נשים באס.איי, אנחנו עכשיו שש. התאווה היא ערמומית, מבלבלת ורבת עצמה, לא משנה על איזה מגדר היא משפיעה. האמון בחברים באס.איי בא הגיע לאט, אבל בסוף הוא הגיע בעזרת הכח העליון. היה לי קשה לבטוח בגברים, כשורדת התעללות מינית, בה שני המתעללים היו גברים. הם לא כיפרו בפני כשהם היו בחיים, אבל בעזרת בכח העליון שלי סלחתי להם. התהליך הזה הביא לי הרבה ריפוי.

חבר אס.איי חכם אמר לי להדק את חגורת הבטיחות כי החלמה היא נסיעה ברכבת הרים. אני מסכימה עם ההצהרה הזו. כניעה, קבלה והכרת תודה הם שלושת המושגים ששמרו עלי מפוכחת. לעגתי לקונספט של כניעה כשהגעתי לתוכנית, אבל לאט לאט התחלתי להיכנע על הדברים הקטנים, כמו התסכול לעצור באור אדום כשאני ממהרת. בהדרכת הספונסר התחלתי לרדת על הברכיים כל בוקר ולהיכנע ולוותר על התאווה לכח העליון. בלילה התחלתי לרדת על הברכיים ולהודות לו על ששמר עלי מפוכחת היום. אני לא ניצלתי מתאווה; כל מה שיש לי זה גזר דין תלוי ועומד ודחייה יומית. אני בהפוגה, לא נרפיתי. לכן אני אומרת “אני מפוכחת, לא בריאה”. אף אחד לא חסין למעידה או נפילה.

אני מקבלת את זה שאני סקסוהוליסטית. פגשתי המון אנשים נפלאים בתוכנית מאז שקיבלתי את האמת הזו. קראתי את הקטע “רופא, אלכוהוליסט, מכור” בספר הגדול. קטע חזק. קראתי אותו כל יום כשהיה לי בוס קשוח.

בנוסף, למדתי את החשיבות של הכרת תודה. אני סקסוהוליסטית בהחלמה ואסירת תודה, התוכנית הזו הצילה לי את החיים. יש לי יומן אסירויות תודה, שעוזר לי להיות בקשר עם החיובי שבחיי. כשקשה לי לכתוב אסירויות תודה, אני יודעת שאני במקום חשוך. אני מתפללת וממשיכה לכתוב, עד שהמילים החיוביות מגיעות לדף שלי.אני אסירת תודה כשאני יכולה להוביל או לחלוק בפגישה, כי אז אני מקווה שאני יכולה לעזור למישהו שמתקשה או שכואב לו. החבר החדש הוא האיש הכי חשוב בפגישה הראשונה שלו. שאר הקבוצה צריכה לתת עידוד ותקווה. לחבר החדש בד”כ יש חרדה ופחד. בקליבלנד השתמשנו בפורמט לקבוצה לחבר החדש שתעזור לחבר להתמצא – קראנו את עשרים השאלות ואת הגדרת המפוכחות בספר הלבן. אני מאמינה שהחבר החדש צריך להרגיש שהוא במקום בטוח.

התוכנית הזו הפכה אישה דכאונית ואובדנית לבת יקרה של אלוהים. עוד נס אחד.

Peg V., USA

Total Views: 205|Daily Views: 1

Share This Story, Choose Your Platform!