לא הייתי נשוי כשהגעתי בגיל 26 לאס איי. התפכחתי ונשארתי מפוכח גם במהלך כמה דייטים ומערכות יחסים. פגשתי את אשתי אחרי 16 שנים במפוכחות. נשארתי מפוכח במהלך תקופת החיזור שלנו וב-12 שנות נישואים (עד כה).

לפני ההחלמה, היו לי כמה מערכות יחסים קצרות טווח. הן היו יותר כמו מערכות מין כי הן לא כללו הרבה יחסים. הן היו כמו סטוץ שנמשך כמה חודשים יותר מידי. חלקן היו מונעות על ידי תאווה מההתחלה. אחרות התחילו בצורה רגשית ורומנטית, אבל במהירות הפכו למבוססות לגמרי על מין אחרי הלילה הראשון שלנו ביחד. נשארתי במערכות היחסים בשביל המין בלבד, או מכיוון שלא רציתי להשאר לבד שוב. זה תמיד היה התפקיד של החברה – להרגיש בריחוק הרגשי שלי ולהתחיל את תהליך ההפרדה. אבל גם לפני נקודה זו הייתי מסתכל סביב כדי לבדוק מי יכולה להיות הבאה בתור.

הצטרפתי לאיי איי כשהייתי בן 22. חשבתי שאם אפסיק לשתות זה יפתור את הבעיות שלי בנוגע למערכות יחסים. זה לא פתר. למעשה, השימושים שלי גברו מאחר שהיה לי סם אחד פחות בחיי.

כשהגעתי לאס איי לא אהבתי את זה שהגדרת המפוכחות של של אס איי כללה אי קיום יחסי מין לפני החתונה. בתקופה זו לא היה בי שום רצון להתחתן, אבל רציתי שיהיו לי מערכות יחסים מיניים בריאים… לבסוף. הבנתי אז שהייתי חולה מדי מכדי לצאת לדייטים. ככה, יכולתי להסתדר עם הגדרת המפוכחות לבינתיים. יותר מאוחר למדתי להעריך את היתרונות שבהמנעות מינית מוחלטת בהחלמה.

בספר הלבן כתוב: “לסקסהוליסט שאינו נשוי, הכוונה במפוכחות מינית היא: חופש מכל סוג של מין” (עמוד 191). חופש! עבורי, הכוונה הייתה חופש מכל ההבלים והטיפשות המתלווים למין שלפני הנישואים. בהתחלה יש את כל המשחקים, ההתגרויות והניסיון לקרוא לה את המחשבות, לאחר מעשה יש את התהייה אם יש סיכוי שהיא נכנסה להריון או שנדבקנו במחלת מין, האם הרגשות שלי אמיתיים או שהן “תולדה” של הפעילות המינית, והאם זוהי התחלה של מערכת יחסים או רק סטוץ. כאשר התחלתי לצאת לדייטים במפוכחות לא הייתי צריך להתעסק עם שום דבר מאלה מכיוון שהייתי נאמן למפוכחות. בהיותי חופשי מהתככים האלו, היה הרבה יותר קל להחליט האם מישהי מתאימה לי או לא. יכולת השיפוט שלי לא התערפלה על ידי תאווה ומין. נמנעתי מנשים שלא היו צנועות בלבוש שלהן ובהתנהגות. וגם, כמובן, אם היא לא כיבדה את הרצון שלי למפוכחות מינית, זה היה הסוף של מערכת היחסים.

הרבה ספונסרים באס איי ממליצים שחברים רווקים ימנעו מלצאת לדייטים עד שהם יצברו שנה של מפוכחות לפחות ועבדו את כל הצעדים (וזה כולל גם ביצוע הכפרות בכמה שיותר מצעדי התשע של החבר עד כמה שהדבר ניתן). זו גם ההמלצה שלי. אני מאמין שאנחנו מושכים אלינו אנשים שנמצאים באותה רמה של בגרות רגשית שלנו יש. המשמעות של זה היא שככל שאנחנו נהיה יותר בריאים, ככה בניבנות הזוג שלנו לדייט יהיו בריאים יותר. כאשר עדיין הייתי במחלה שלי, מערכות היחסים שלי היו לא בריאות. חלקן היו של תלות יתר, חלקן היו שטחיות, ובחלקן היו בגידות. למעשה, לא הייתה לי מערכת יחסים שהייתי מגדיר אותה כבריאה, כנה ואוהבת עד שהיו לי שש שנים של מפוכחות, וזה היה הרבה אחרי שהשלמתי את הצעד התשיעי. מערכת היחסים הזו נמשכה רק שנה, אבל זה נתן לי תקווה שיום אחד תוכל להיות לי שותפה לטווח הארוך.

בהסתכלות לאחור אני מבין שכל הזמן והאנרגיה שהשקעתי על “לחפש את האחת המיוחדת לאהוב” בתחילת ההחלמה שלי היו לשווא. לבסוף ניתבתי את האנרגיה הזו לכיוון המאמץ להיות ראוי לאותה האחת המיוחדת. עבדתי את הצעדים, ספינסרתי אחרים, ונתתי שירות, כל זה במטרה להפוך לאדם ישר כנה ובעל חמלה, בסופו של דבר אותה אחת מיוחדת הופיעה כאשר בכלל לא חיפשתי!

כשהייתי מוכן לצאת לדייטים, חיפשתי הזדמנויות למצוא אנשים חדשים, אבל הם תמיד כללו פעילויות שאהבתי. יצאתי לטיולים קבוצתיים. הצטרפתי לקבוצה ששיחקה במשחקי קופסא. התחלתי לרקוד ריקודי עם. אלו היו פעילויות שנהנתי מהן מאוד גם כאשר לא פגשתי אף אחד חדש. אבל כשהגעתי לאירוע עם ציפייה (או טינה בהתהוות) לפגוש שם את אשת חלומותי, התאכזבתי כשזה לא קרה. למדתי לשחרר את זה ופשוט להנות מהרגע. לפעמים הייתי פוגש מישהי שהתעניינתי בה, משיג את המספר שלה ומזמין אותה לדייט. עם חלק מהנשים יצאתי רק פעם אחת. עם אחרות היה רצף של פגישות.

באופן אירוני לא יכולתי שתהיה לי מערכת יחסים בריאה עם שום אישה עד שהגעתי למצב בהחלמה שכבר לא הייתי צריך אישה בחיי כדי להרגיש בעל משמעות. כשחשבתי שאני צריך חברה או אישה כדי להיות שלם, הייתי נצרך ותובעני עם נשים. הייתי צריך לוותר על הציפיות (שוב המילה הזו) שיום אחד אני אתחתן, או שאפילו אקיים יחסי מין שוב. אין שום ערבויות בחיים. הגעתי להבנה שאפילו אם אשאר רווק, עדיין יהיו לי חיים מספקים. העבודה שלי, הבית, משפחה, חברים, קהילה דתית, חברותא של ההחלמה ותחביבים – כולם מסתכמים לכדי חיים עשירים ומלאים של סקסוהליסט רווק שבהימנעות מינית מוחלטת.

שנים רבות אחרי אותה כניעה, פגשתי בבית התפילה שלנו את האישה שתהיה אישתי. התחלנו כחברים. היינו משוחחים אחרי התפילה של ימי ראשון. זה התפתח לטיולים, לקפה, לדייטים בערבים ואז ימים שלמים ביחד. אחרי בערך חודש של דייטים סיפרתי לה שאני ב-SA ושלא אקיים יחסי מין עד לאחר שאתחתן. להפתעתי, היא אמרה שהוקל לה, גם היא לא הייתה בשלה לקיום יחסי מין. גיליתי שבניגוד למה שמתואר בטלוויזיה ובסרטים, ישנם נשים שזה בסדר גמור מבחינתן לחכות עד לחתונה כדי לקיים יחסי מין. במהלך תקופת החיזור קיבלנו על עצמינו אוסף של כללים כדי להפחית את הפיתויים המיניים. נמנענו מלגעת באיברים מסוימים בגוף, להתפשט אחד בפני השני ולשכב ביחד.

יש לנו נישואים מאושרים היום. הם בנויים על יסודות של כבוד הדדי, כנות ואהבה. אנחנו לא מותחים ביקורת על התכניות של האחר. אנחנו תומכים אחד בשני. אני מאמין שהתהליך הזה קרה בזמן של אלוקים. שנינו היינו צריכים לעבור את כל מה שחווינו לפני שנפגשנו, על מנת שנהיה מוכנים למה שיש לנו עכשיו.

בסופו של דבר למדתי להיות יותר סבלן. תוכניתו של אלוקים נחשפת בפנינו יום אחד כל פעם.