After finishing my Step Four harms inventory, I was very grateful to notice that each consecutive person that I dated after I got sober had fewer harms. There are still things left to work on, but my ability to have healthy relationships has improved since joining SA. I'd like to describe some of the progress that I saw in my inventory.
I recently dated someone for three months. The first month was great, but by the second month, I felt like he was pulling back emotionally, and by the third month, we said our goodbyes.
There’s a great talk by Roy K. called “Sponsorship and Group Sobriety.” (If you are new to the Program, Roy K. was the founder of our Fellowship). In his talk, Roy K. shares about the highest purpose of sponsorship. It’s not to keep people coming to the Program, and it’s not to keep people sober, because only a Higher Power can do that. According to Roy, the highest purpose of sponsorship is not even working the Steps, although that is an integral part of it. He says that the highest purpose of sponsorship is introducing other men to the real Connection and bringing them into a way of living where the sponsee can experience having that real Connection.
Als ich im Herbst 2020 zu AS kam, habe ich zwar nicht mehr funktioniert, aber bereit, eine neue Richtung einzuschlagen. Das lag daran, dass ich so verzweifelt war. Meine langjährige Erfahrung bei den Anonymen Alkoholikern hatte mir zwar einige Vorteile gebracht, darunter unzählige Literatur-Meeting und eine gute Vertrautheit mit dem Blauen Buch und den Zwölf und Zwölf. Ich erinnerte mich sogar an einige Passagen, wie z. B. Seite 417 über Akzeptanz, die ich immer noch Wort für Wort aufsagen kann. Die Dinge, die ich auswendig gelernt habe, dienen mir immer noch als eine Art mentale Referenzbibliothek.
Fin dall'inizio del mio percorso in SA sapevo che il nostro fondatore, Roy K., aveva scritto Sexaholics Anonymous (il “Libro Bianco”) e in seguito ho saputo che aveva scritto anche Recovery Continues, Discovering the Principles e diversi opuscoli di SA. Tuttavia, per molti anni mi sono chiesto chi scrivesse tutto il resto della nostra meravigliosa letteratura su SA e chi e cosa fosse coinvolto nel processo di pubblicazione. Poi si è presentata l'opportunità di svolgere un servizio internazionale e mi sono offerto volontario per entrare a far parte del Comitato per la letteratura.
לפני זמן מה, חברה בקבוצת הבית שלי עברה תקופה קשה ותהיתי למה אלוהים נותן לזה לקרות. זה הזכיר לי משהו שקרה לי לפני כשנתיים
כבר בתחילת המסע שלי ב-SA ידעתי שהמייסד שלנו, רוי ק., כתב את הספר "מכורים למין אנונימיים" ("הספר הלבן"). לאחר מכן למדתי שהוא גם כתב את "ההחלמה מתמשכת", "גילוי העקרונות" וכמה עלונים של SA. עם זאת, במשך שנים תהיתי מי כותב את כל יתר הספרות הנהדרת של SA ומה כרוך בתהליך ההוצאה לאור. ואז, כשנקרתה בפני ההזדמנות ללתת שירות ברמה בינלאומית, התנדבתי להצטרף לוועדת הספרות.
כוחות שונים דחפו אותנו לסדנת סוף שבוע ראשונה של החלמה ב-SA הודו שהתקיימה באשירוואד, בנגלור. הכוחות האלו כללו פשיטת רגל רוחנית מסכנת חיים, כישלון מוחלט של מתינות ושליטה עצמית ושרשרת אירועים מבטיחה בין שלל חיפושים נואשים
לפני שהתפכחתי, לא הייתי איש ספר. למעשה, מעולם לא קראתי ספר מההתחלה עד הסוף. כמעט סיימתי ספר אחד בבית הספר, כי זה סחף אותי לתוך עולם של פנטזיה הרחק מהמציאות. רוב הקריאה עבורי הייתה מלחיצה וחסרת טעם
כשהגעתי ל-SA בסתיו של 2020, הייתי במשבר אבל הייתי מוכנה לקבל הכוונה. וזה מכיוון שהייתי כל כך מיואשת. שנים רבות של ניסיון בAA בהחלט הביא לי כמה יתרונות אמנם, וזה כולל אינספור מפגשי לימוד ספרות והכרה טובה של הספר הגדול ושל השניים עשר ושתים עשרה. אני אפילו זכרתי בעל פה כמה פסקאות, כמו בעמוד 417 על קבלה (עמוד 150 במהדורה העברית), שעד היום אני עדיין יכולה לדקלם מילה במילה. החומר אותו שיננתי בעל פה עדיין משמש אותי כסוג של ספריית עיון נפשית.
