התוכנית של סקסוהוליסטים אנונימיים עדיין אינה זמינה ברוב בתי הכלא ברחבי העולם ובאירופה. ההתמכרות שלי הפכה אותי לאסיר של התאווה. זה היה ממש נורא ובתודעת המציאות שחוויתי הרגשתי שזרקתי את חיי מהחלון במרדף אחר התאווה. אני לא יכול לדמיין כמה קשה זה יכול להיות אסיר של התאווה ולהיות אסיר אמיתי בו זמנית.

חבר ותיק ופיכח מחו”ל הגיע לפני שנתיים לסלובקיה עם מסר חשוב. הוא אמר שעבודת צעדים בכלא היא מאוד חשובה, אנשים בכלא הולכים לאיבוד ואין להם את תוכנית SA. תאר לעצמך שאתה מכור למין, אתה לא יודע על התוכנית של SA ואתה כלוא בכלא לשנים רבות. איזה מצב חסר תקווה! מאז התחלנו לשים דגש גדול יותר על עבודת צעדים בכתלי בתי הסוהר בסלובקיה. קבענו פגישה עם הבישוף שהיה ראש כמרי בתי הסוהר בארצנו והוא גילה פתיחות לתכנית ההחלמה של SA. היה לנו מאוד חשוב להתפלל למען השירות הזה וגם ביקרנו במקום מאוד רוחני להתפלל בו יחד למען אסירים חסרי תקווה. אני חושב שללא האומץ שהכוח העליון שלנו העניק לנו, נח”ת מחברים אחרים ומהספונסרים שלנו, לא היינו יכולים לעזור לאף אחד.

השלב הבא שהתחלנו לעבוד עליו הוא תרגום חוברת מסרים לכלא וזה לקח לנו כמעט שנה עד שהתרגום של החוברת הושלם לחוברת עם עיצוב גרפי שלבסוף הודפסה. ואז אחד החברים העלה רעיון שאנחנו צריכים לארגן פגישה פתוחה בכלא. חבר אחר אמר שהוא הכיר בחור מ-AA שמגיע בקביעות לכלא כדי לספר לאסירים על התוכנית של AA. הוא הסכים לשאול את אותו חבר מ-AA מה נחוץ כדי לקיים מפגשים בכלא.

זה היה פשוט מדהים איך הדברים הסתדרו יחד. אותו חבר AA הציע לנו ליצור קשר ישיר עם הפסיכולוגית בכלא שאיתה נפגש בקביעות. פנינו לפסיכולוגית שהזמינה אותנו לבוא ולקיים מפגש פתוח לאסירים. ראשית, לא האמנתי שהיא באמת אפשרה לקיים את המפגש כי שמעתי סיפורים עד כמה קשה לארגן פגישה פתוחה בכלא.

יום המפגש שלנו הגיע ואני ממש פחדתי. מה אני יכול לומר? – סקסוהוליסט שמעולם לא שהה בכלא מימיו ושלא מלאו לו אפילו 30 – לומר דבר כזה לאסירים בכלא שללא ספק חצו הרבה יותר גבולות ממני? עם זאת, התגברתי על הפחד שלי והגעתי לשם עם שני חברי SA נוספים.

לפנינו ישבו 20 אסירים, כולם גברים. התחלנו לשתף את הסיפורים שלנו ואחרי זה הם התחילו לשאול שאלות. הופתעתי. חשבתי שכולם יצחקו עלינו. חלקם כן, אבל רובם מהם לא. הדבר שהכי הפתיע אותי היה שאחרי הפגישה, כמה אסירים באו ללחוץ את ידינו ולהודות לנו על האומץ, המסר והתקווה שלנו. הבנתי שעבור אלוהים שום דבר אינו בלתי אפשרי והוא יכול להביא אדם חולה כמוני כדי להפיץ את המסר של התקווה בכל מקום.

יש פתרון לסקסוהוליזם! בסוף דיברנו עם פסיכולוגית הכלא על שיתוף פעולה עתידי ונושאים פתוחים כמו מתן חסות באמצעות דוא”ל, פגישות וירטואליות וסדנאות צעדים. נראה מה יעבוד.

במאמר זה רציתי להדגיש שבבתי כלא רבים יש חברים חולים שלא יודעים על הפתרון. אפשר לעזור להם. אפשר להביא להם מסר של תקווה. אם יש לך רצון לעזור לאסירים אני ממליץ לך ללכת על זה!