התכנית לימדה אותה כיצד לאמץ כל היבט מרפא של החלמה, אחדות ושירות

“מה קרה לך?” סבתי שאלה. הייתי בת שמונה. דממה. נאנסתי על ידי אבי. הוא אמר לי שאם אגיד לאמי, הוא יהרוג אותה; האם זה תקף גם לסבתי? לא לקחתי סיכונים ושתקתי. עולם הפנטזיה שלי התחיל, ועליתי 14 קילו באותה שנה. עליית המשקל היית הגנה מאבי – אולי הוא לא יחשוב יותר שאני מושכת. נהייתי מאוד מופנמת ומבודדת. עמיתיי ללימודים קראו לי ‘הנזירה’. עברתי גם התעללות מינית מדוד והתנתקתי מהתקרית הזו במשך 20 שנים. לאמי המשיכו להיות בעיות בריאות ולעתים קרובות הייתה בבית החולים, משאירה אותי לבד עם אבי.

ברחתי מהכאב על ידי ריכוז בהשגת ציונים טובים וברחתי לאוניברסיטה. השימוש המיני שלי התחיל אז. במהלך שנתי האחרונה, אמי מתה. האבל שלי היה כואב מאוד, ולא רציתי להרגיש אותו, אז שתיתי וחגגתי.

בשנות ה-30 שלי, נהייתי מאוד מדוכאת – הייתי אובדנית. רשמתי את עצמי לבית חולים פסיכיאטרי, בחושבי שאני במקום בטוח. כשסיפרתי לפסיכיאטרית על ההתעללות על ידי אבי, אחות פסיכיאטרית התעמתה איתו אל מול פניי. הוא התפוצץ מזעם – הפיל כיסאות ועזב את החדר. הדיכאון שלי החמיר עם שני אשפוזים נוספים.

יותר מכל נמשכתי לאלכוהוליסטים אלימים. הלכתי לאל-אנון ואישה שם אמרה שאני סקסהוליסטית. הכחשתי זאת, אך כדי להשתיק אותה, הסכמתי ללכת לשישה מפגשים. נהייתי שיכורה כשהקשבתי לגברים מפרטים את אופי התמכרותם. מדוע יש הצהרה בספר הלבן על הרמת היד במפגש כשמישהו מרגיש טריגר מחבר אחר? המטרה היא לקיים גבולות בטוחים ולהרגיש בנוח לחלוק את סודותיי. נושאים מסוימים יש לשתף רק עם הספונסרית שלי, ונושאים אחרים אפשר לשתף בקבוצה. לפעמים זה לא ברור מתי ואיך לשתף מידע. אם יש ספק על מה ומתי לשתף, זה רעיון טוב לדבר עם הספונסרית שלי או חברה אחרת עם הרבה מפוכחות.

חמש נשים בחדרים עזרו לי לצאת מההכחשה. הסכמתי להישאר ב-SA, והרגשתי זיק של תקווה לראשונה מזה שנים רבות. לקחתי ספונסרית ועבדתי את הצעדים לאט מאוד. הגעתי לשירות בחוסר רצון מופגן ולא אהבתי את האימרה “שירות מביא החלמה”.

חמש הנשים האחרות עזבו את התכנית אחרי שלוש שנים. הגברים תמכו בי, ונשארתי. במשך שנים הייתי האישה היחידה במפגשים שלי, אבל המשכתי לבוא והשגתי ספונסרית אחרת. היא עודדה אותי לעשות את מה שאני אומרת. התחלתי לספנסר ולעשות יותר שירות. ב-1999, הייתי יושבת ראש שותפה של כנס SA בקליבלנד, אוהיו.

יש לנו קבוצת נשים כעת אשר משתתפות במפגשים, דבר שהינו תוספת משמעותית להחלמה שלי – אסירות תודה לאלוהים על כולן. הייתי נציגה ב-GDA (אסיפת הצירים הכללית) מטעם הריג’ן המרכז אטלנטי. הייתי יושבת ראש שותפה של כמה כנסים מקומיים. אני מובילה כשמבקשים ממני, תוך תפילה שזה יעזור למישהו להישאר מפוכח עוד יום אחד. כיום, אני נאמנה בחבר הנאמנים, הקצה התחתון של פירמידת השירות. אני האישה הנאמנה היחידה, ומאוד אשמח שזה ישתנה! כל אישה שיכולה להיות מעוניינת, צרי איתי קשר.

עליי לומר שיש לי מטפלת נהדרת, ספונסרית מדהימה, וספונסיות. עדיין יש לי פגמי אופי שמרימים את ראשם המכוער. אני מתמודדת עם פחדים של לא להיות מספיקה כחברה, בת משפחה, וחברת תכנית. אני נמצאת בשלוש תוכניות שנים עשר הצעדים, שזה שילוב נהדר עבורי. היה לי ריפוי לאחרונה במערכת היחסים שלי עם אחותי. נדרשו הרבה תפילות להגיע לנקודה הזו.

אני ילדה יקרה של אלוהים שגם עשויה לטעות. אני מנסה לקבל את כל מי שאני פוגשת כילדה של אלוהים. כעת אני מחלימה מניתוח החלפת ברך ואיני מסוגלת לנסוע או לעבוד. מערכת התמיכה האמיתית שאלוהים ברך אותי בה באמת עשתה את שלה, כולל אחים ואחיות ב-SA.

תקוותי ותפילתי עבור SA היא שיותר נשים תגענה ותישארנה בחברותא. יש כמה פחדים בשני צידי המגדר שיש להכיר בהם, להודות בהם, ואז להתרפא לפני שזה יקרה.