אלוהים העביר את הפחד שלה והחליף אותו עם אמונה שעובדת כל ימי חיי הייתי כל כך כבולה על ידי פחד, איבדתי תקווה לחופש. דרך עבודת הצעדים, אור מזהיר בחמימות מנחמת זרח לפתע בקצה המנהרה הקרה והחשוכה. אך בכל צעד, פחדים המשיכו לצוץ. השימוש בכלי הפשוט של חשבון הנפש ''פחד לאמונה'' עזר לי לכוון אותי שוב לאלוקים ולפתרון של הצעדים שניים ושלוש
SA שמר עליו מפוכח, ובמקביל טיפול פסיכולוגי עזר לו להחלים מטראומה ובושה אשתי גילתה את ההתמכרות שלי בפעם הראשונה לפני שהתחתנו. הבטחתי לה שאם היא רק תיתן לי עוד הזדמנות אחת, אני אקדיש את שארית חיי ללפצות אותה. בסופו של דבר זה היה שקר. היא גילתה את ההתמכרות שלי בפעם השנייה אחרי שהסתבכתי עם החוק. חיפשתי עזרה מקצועית. לצערי, איש המקצוע שפניתי אליו התייחס להתמכרות שלי כאל התנהגות כפייתית, והוא לא המליץ לי על תכנית 12 הצעדים. כמה חודשים אחרי שנגמר הטיפול, כבר חזרתי להשתמש
עבודת הצעדים על פחד אפשרה לה לפעול תחת הכוונה אלוהית אני נשואה כמעט 50 שנה. בעלי היה אכזרי בצורה בלתי נתפסת, אבל פחדתי לעזוב. הפחד הכי גדול שלי היה שלא אצליח לפרנס את עצמי, ושאהיה חסרת בית
הוא חווה שינוי ע"י SA שעזר לו לראות את הזהות האמיתית שלו הבעיה היא איננה הבעיה כאשר הגעתי ל-SA ב-1999 בעקבות משברים בַּמשפחה ובמערכות יחסים, הייתי בסערת רגשות מבולגנת. באמת שלא הרגשתי דבר מלבד כעס. ידעתי בדיוק מה לעשות ואיך לפתור במהירות את כל העניינים בחיי, ובזריזות לחזור ל"נורמליות" שוב, לשחק בַּמשחק 'משפחה מאושרת'
הצעדים הסירו ממני את הבושה ואת הפרפקציוניזם – שילוב קטלני שחסם אותי מלהיות פגיעה כשאני מרגישה בושה, אני מרגישה פגיעה. ההגדרה של פגיעות היא "חוסר היכולת להגן על עצמך מפני פציעה, התקפה, או לעג." המילון גם מציין "אדם הזקוק לטיפול, תמיכה או הגנה מיוחדים
זיהוי הבעייה ודריכה מחוץ לגבולות העצמי נותנות לו חיים ברצונו ואמונו של האל
היא למדה לקבל את התכנית של הכוח העליון עבורה. הייתי חייבת לאהוב את עצמי, לא כמו אדם יהיר אלא בתור ילדה אהובה של אלוהים. הייתי חייבת ללמוד ליהנות מחברת עצמי ולזכור שאני ילדה אהובה של אלוהים. לא מושלמת, אבל נמצאת בתהליך של צמיחה הדרגתית כאשר הכוח העליון שלי מעצב אותי לפי רצונו. אני לא שולטת על החיים שלי, הכוח העליון שלי שולט
על ידי ריפוי העבר, דרך העבודה על התוכנית, הוא מצא את החירות בלהיות רווק. במהלך ההתמכרות שלי לתאווה, מערכות יחסים רומנטיות הפכו עבורי לעגל זהב. חשבתי שחברה מושכת ובעלת התאמה רגשית תמלא אותי ותשלים אותי. הרצון שיהיה לי קשר זוגי הפך לפנטזיה מתמשכת, אך בכל פעם שאישה אמרה "כן" להצעה לצאת לדייט, הייתי בורח מהקשר ברגע שהוא התחיל להתפתח. הייתי בלתי מפותח רגשית מכדי לשתף את ליבי עם מישהי באופן שהוא אפילו קרוב להיות בריא או נטול אנוכיות
אהבתו של אלוהים ורצונו בחייה הם כל מה שהיא צריכה, וכל דבר נוסף הוא בונוס. גדלתי עם הדחף להיות סבתא; אהבתי את הרעיון שיהיה לי משפחה וילדים. אקרה שם לבת שלי כמו של הילדה שיושבת בספסל האחרון בכיתה. הייתי בכיתה א' הסתכלתי על מה שהייתי דלוקה עליו וחשבתי: "אם תהיה לנו בת, אני אקרא לה כמו שותפתי ללימודים שהיא מקום ראשון בכיתתנו." חמוד, נכון? אני מגחכת כי הייתי רק בת חמש בעת ההיא
הוא גילה שעצם היותו רווק אפשר לו להקדיש את כל חייו לאלוקים. לא נשלחתי לתכנית על ידי בת זוג. הכנסתי את עצמי לכאן מרצוני. אני לא צריך שמישהו יגלה או יחשוף אותי כי יש לי את ההזדמנות לגלות את עצמי ולהיחשף כאן בבטחה וחיבור לאחרים, מאוחד בחברותא בכל העולם. יכול להיות שלעולם לא אתחתן. אולי יקרה שאחיה חיי נזירות בתרגול רוחני וחיבור עם אחרים תחת חסותו של אלוקים בכל מקום בעולם, ואני בסדר גמור עם זה. עדיין הרבה כאב, אבל כאב שְעוּבָּד במלואו הופך לחֹכמה
