לוותר על הציפיות
לא הייתי נשוי כשהגעתי בגיל 26 לאס איי. התפכחתי ונשארתי מפוכח גם במהלך כמה דייטים ומערכות יחסים. פגשתי את אשתי אחרי 16 שנים במפוכחות. נשארתי מפוכח במהלך תקופת החיזור שלנו וב-12 שנות נישואים (עד כה)
לא הייתי נשוי כשהגעתי בגיל 26 לאס איי. התפכחתי ונשארתי מפוכח גם במהלך כמה דייטים ומערכות יחסים. פגשתי את אשתי אחרי 16 שנים במפוכחות. נשארתי מפוכח במהלך תקופת החיזור שלנו וב-12 שנות נישואים (עד כה)
לאחר שסיימתי את חשבון הנפש של צעד רביעי אודות פגעת שלי, הייתי אסיר תודה כששמתי לב שפגעתי לפחות בכל אחד מאלה שיצאתי איתם לאחר שהתפכחתי. ישנם עדיין דברים לעבוד עליהם, אך היכולת שלי לנהל מערכת יחסים בריאה השתפרה מאז שהגעתי ל-SA. אתאר חלק מההתקדמות שראיתי בחשבון הנפש שלי
לאחרונה יצאתי עם בחור במשך שלושה חודשים. החודש הראשון היה מעולה, אבל בחודש השני הרגשתי שהוא מתחיל להתרחק רגשית, ובחודש השלישי כבר נפרדנו
יש מסר נפלא של רוי ק' שנקרא "ספינסור ופיכחון קבוצתי". (אם אתם חברים חדשים בתוכנית, רוי ק' הוא המייסד של החברותא שלנו). במסר זה, רוי ק' משתף על המטרה הנעלה ביותר של הספינסור. שהיא לא רק לוודא שאנשים ממשיכים לבוא, וגם לא כדי לשמור אותם מפוכחים, כי רק כוח עליון יכול לעשות זאת. לפי רוי, המטרה הנעלה של ספינסור היא אפילו לא לעבוד על הצעדים, למרות שזה חלק בלתי נפרד מזה. הוא אומר שהמטרה הגבוהה ביותר של ספינסור היא להביא גברים לחיבור האמיתי ולהביא אותם לדרך חיים שבה הספונסי שלהם יוכל גם הוא לחוות את החיבור האמיתי הזה.
לפני זמן מה, חברה בקבוצת הבית שלי עברה תקופה קשה ותהיתי למה אלוהים נותן לזה לקרות. זה הזכיר לי משהו שקרה לי לפני כשנתיים
כבר בתחילת המסע שלי ב-SA ידעתי שהמייסד שלנו, רוי ק., כתב את הספר "מכורים למין אנונימיים" ("הספר הלבן"). לאחר מכן למדתי שהוא גם כתב את "ההחלמה מתמשכת", "גילוי העקרונות" וכמה עלונים של SA. עם זאת, במשך שנים תהיתי מי כותב את כל יתר הספרות הנהדרת של SA ומה כרוך בתהליך ההוצאה לאור. ואז, כשנקרתה בפני ההזדמנות ללתת שירות ברמה בינלאומית, התנדבתי להצטרף לוועדת הספרות.
כוחות שונים דחפו אותנו לסדנת סוף שבוע ראשונה של החלמה ב-SA הודו שהתקיימה באשירוואד, בנגלור. הכוחות האלו כללו פשיטת רגל רוחנית מסכנת חיים, כישלון מוחלט של מתינות ושליטה עצמית ושרשרת אירועים מבטיחה בין שלל חיפושים נואשים
לפני שהתפכחתי, לא הייתי איש ספר. למעשה, מעולם לא קראתי ספר מההתחלה עד הסוף. כמעט סיימתי ספר אחד בבית הספר, כי זה סחף אותי לתוך עולם של פנטזיה הרחק מהמציאות. רוב הקריאה עבורי הייתה מלחיצה וחסרת טעם
כשהגעתי ל-SA בסתיו של 2020, הייתי במשבר אבל הייתי מוכנה לקבל הכוונה. וזה מכיוון שהייתי כל כך מיואשת. שנים רבות של ניסיון בAA בהחלט הביא לי כמה יתרונות אמנם, וזה כולל אינספור מפגשי לימוד ספרות והכרה טובה של הספר הגדול ושל השניים עשר ושתים עשרה. אני אפילו זכרתי בעל פה כמה פסקאות, כמו בעמוד 417 על קבלה (עמוד 150 במהדורה העברית), שעד היום אני עדיין יכולה לדקלם מילה במילה. החומר אותו שיננתי בעל פה עדיין משמש אותי כסוג של ספריית עיון נפשית.
במפגש הראשון שלי בסקסהולוסטים אנונימיים שמעתי מישהו קורא את ''הבעיה'' וידעתי שאני במקום הנכון. בספר הלבן כתוב: