כניעה אמיתית אינה רק לבקש עזרה – זה להציע את עצמנו לתוכנית של אלוהים. בתוכנית, בניתי את השריר של לבקש את עזרתו של אלוהים. עזור לי להישאר נקי! עזור לי להתרחק מהתאווה! עזור לי להיכנע! עזור לי! עזור לי! עזור לי! ככל שאני מחזק את השריר הזה – שלעיתים דורש פעולה של התמסרות מלאה – אני גם מסיט את התפיסה שלי לגישה עדינה יותר.
לתת לאלוהים לנצח את התאווה. אומץ אינו להילחם בתאווה – אלא למסור אותה לאלוהים. שמי סטיב, ואני מכור לתאווה בהחלמה. בחסדי אלוהים, ספונסר והתוכנית, אני נקי מאז 20 באוגוסט 2013. לא קיימתי יחסי מין עם עצמי או עם מישהו אחר מלבד רעיתי למעלה מ-11 שנים. חוויתי גם ניצחון הולך וגובר על התאווה.
הוא המשיך ליפול עד ששינה את מה שהוא מחפש. אני שיכור שבתחתית. הייתי בהתמכרות פעילה כמעט ארבעים שנה. לבסוף נגררתי לתוך התוכנית לפני ארבע עשרה שנה. עכשיו, אני נקי כבר שנתיים ושלושה חודשים. תעשו את החשבון.
היינו בקבוצה שהנחה בחור מקומי. ברגע של שקט, שמענו פתאום משהו מתחיל להישבר. לא הבנו מאיפה הצליל הגיע. שמענו עוד צליל של שבר, ואחריו עוד אחד. לאט לאט אחד החברים שקע אל הרצפה. אחת הרגליים של כיסא הפלסטיק שעליו הוא ישב נשברה, והוא נפל על הרצפה.
כניעה לאלוקים הובילה אותי לנס של מפוכחות אמיתית. שלום, קוראים לי אמר ר. ממצרים. בגיל 10 התחלתי לגעת בעצמי אבל הפסקתי מכיוון שאמא שלי אמרה לי שאלך לגיהנום בגלל המעשה הזה. גיליתי את הפורנוגרפיה בגיל 18 ומייד נהייתי מכור, ללא יכולת להמנע מאוננות אפילו לא לשבוע אחד. הגעתי ל-SA בגיל 19 בלד, לפני שנה. הפגישה הראשונה שלי הייתה בזום. הצטרפתי ל-SA מכיוון שהייתי מאונן באופן כפייתית תוך כדי צפיה בפורנוגרפיה. כבר בהתחלה כשהגעתי ל-SA הייתי מסוגל להפסיק להשתמש למשך 14 ימים בבזכות האנשים שכאן - הם עודדו אותי, חיזקו אותי ואהבו אותי.
תאווה תמיד הייתה חלק ממני, הרבה לפני שידעתי לקרוא לה כך. היא תבעה אותי לעצמה בחשיכה שתיהפך לסקסוהליזם שלי – כלא פרי-יצירתי, גדול כמו היקום. המחלה שלי התפתחה בשקט. חלק אולי יטענו שלא הגעתי לתחתית היות וחיי לא התהפכו לחלוטין כתוצאה מהנפילות הרבות שלי.
אני בן 50 וגר בפולין, מפוכח מאז שנת 2011. הגעתי לחברותא בשנת 2007. תקופת המפוכחות המשמעותית הראשונה שהייתה לי ארכה שנתיים וחצי החל מאפריל של 2008. ואז מצאתי את עצמי בבית חולים פסיכיאטרי מאובחן עם דיכאון חמור. שמה איבדתי את המפוכחות שלי, אך מייד ביקשתי שוב את עזרת החברותא ומצאתי ספונסר. התחלתי את התכנית מחדש. מאז ועד היום אני מפוכח
שמי אנה, ואני גרה במקסיקו. אני מודה לאלוהים על הנס של עזיבת ההתנהגויות הממכרות שלי, אותם דפוסי תאווה שהחזיקו אותי בעבדות במשך שש שנים. הרגשתי לחלוטין שבויה בדרישות התאווה, לא מסוגלת להתנגד גם כשרציתי. בשלושת החודשים האחרונים, עם זאת, הבנתי שההחלמה שלי חורגת הרבה מעבר לסתם להפסיק. אלוהים העניק לי שליטה עצמית, שלווה, מתינות, משמעת ותקווה לעתיד. הוא מעולם לא מנע ממני אף אחת מהמתנות האלה כשביקשתי בכנות. אלוהים נתן לי אותן בנדיבות וללא נזיפה
סיפור אישי זה מהכנס EMER היה אמור להתפרסם בגיליון דצמבר 2024 של ה ESSAY- אך נדחה לגיליון זה. חשבתי רבות על כתיבת מאמר בנוגע לשירות ולחברותא, כיוון ששניהם השפיעו עמוקות על פיכחוני והחלמתי ב-20 החודשים האחרונים. תוך כדי כתיבת מאמר זה, אני יושב בנמל התעופה בווינה, מחכה לעלות על טיסה ללונדון, שם אבלה שבוע בחברת חברי הקהילה המפוכחים שלי (חברים בהחלמה)
גדלתי בבית דתי. אבי היה בהן דת מוסמך, והמשפחה שלי הקפידה על מנהגים דתיים רבים. לפי החוויה שלי, אבי לא נהג בתוך הבית לפי הגישה הדתית שהוא הטיף לה בכנסייה. השימוש המיני שלי התחיל בגיל צעיר מאוד; וכלל – בידוד, פנטזיה, סודות, והסתרה – חיים כפולים לכל דבר
