הייתי סקסוהוליסטית במשך כל חיי, וזו העובדה החשובה ביותר בחיי. אמנם יש לי התמכרויות אחרות ואני נמצאת בחברותות אחרות. סקסוהוליזם אינה ההתמכרות שתהרוג אותי הכי מהר, כמו שאומרים, אבל בה אני מתמקדת בחיי ההחלמה שלי, בהיותה המקיפה והחודרת ביותר בכל תחומי החיים.
קבוצת הבית שלי היא בסנט פיטרסברג, רוסיה, אך לפני שנה עברתי להאנוי, ויאטנם שם יש מעט סקסוהוליסטים מחלימים אחרים. ההחלמה שלי החלה ביום שהגעתי למפגש SA. מאז אותו יום החיים שלי השתנו רבות ועדיין משתנים. אני אסירת תודה על הכל, עבר, הווה, עתיד. החיים שלי קורים בדיוק כפי שאלוהים כפי שאני מבינה אותו רוצה אז אני מקבלת כל דבר שהחיים מביאים לי. אני רוצה לחיות את החיים האלה.
מאמר זה הוא על כיצד להימנע מנפילות, יש לי בתוך תוכי עדיין חוסר נוחות לכתוב על כך. אני מרגיש כי הימנעות מנפילות הוא נושא ששיך לאנשים מפוכחים. שכן זה בעצם עוסק בכיצד למנוע מאנשים מליפול לאחר שהם עלו על דרך והם מפוכחים. אני מאמין שאנשים רבים אינם נעשים מפוכחים למרות שהם חושבים שהם מפוכחים.
הספונסר שלי היה אומר לי, "למה להאכיל את הזאב? תן לו לרעוב", בהתייחסו לתאווה השוכנת במוחי. בהתחלה הסכמתי איתו חלקית. אבל עמוק בתוכי האמנתי שהתאווה הזו היא חלק בלתי נפרד מקיומי, למי שאני, למרות שידעתי שהיא הורגת אותי, הורגת את נשמתי. אני נאבק ברעיון לתת לו לרעוב. קישרתי רעב לאוכל והאמנתי שאם אהיה רעב, הפתרון היחיד הוא לאכול, להתקשר לחבר תוכנית, להשתתף בפגישה או להתפלל למען הקלה שתחושת הרעב לא תכניס לי אוכל לבטן. כמו כן, שיקפתי לעצמי שרק שימוש יוכל להזין את הרעב שלי לתאווה. בסופו של דבר הבנתי שנקודת המבט הזו היא שקרית, אבל זה לקח לי כמה שנים כדי להבין את זה באמת.
שלום, שמי מאירה ואני סקסוהוליסטית, או אולי יותר מדויק יהיה לומר מכורה לתאווה. השתמשתי בתאווה כדי להתמודד עם החיים מאז שאני זוכרת את עצמי, אולי מגיל ארבע או חמש. בהתחלה השתמשתי בפנטזיות ואוננות כפייתית, הרבה לפני שידעתי על יחסי מין. ההתנהגויות האלו לא היו בעיה אז – הם היו פתרון עבורי.
"אני אחראי. כשמישהו, בכל מקום מושיט יד לבקש עזרה, אני רוצה שהיד של אס.איי תמיד תהיה שם. ועל כך: אני אחראי". מדריך השירות של SA - החלק האחרון
אני חלק מזוג אשר מקבל פניהם של חברים חדשים בקבוצת מייל של אס איי הנקראת אס איי נאט. לאס איי נאט כעת יש יותר מאלף חברים כאשר רובם עברו לפגישות זום ונשארו מעט חברים אשר משתתפים באופן פעיל במייל. אני אחת מהם ומצאתי החלמה טובה לא רק בלהשתתף באס איי נאט אלא גם בנתינת שירות.
בשנת 2003, בקבוצת הבית הישנה שלי בפילדלפיה, פיתחנו 'פגישת הכוונה' לחברים החדשים. כתבנו למספר אינטרגרופים ברחבי העולם, ושאלנו אותם אם הם עושים פגישת הכוונה לחברים החדשים. הרבה כתבו לנו בחזרה, סיפרו לנו על פגישות ההכוונה שלהם, ושילבנו רעיונות שקיבלנו על מנת ליצור את מה שהרגשנו שעובד הכי טוב בשבילנו. המטרה שלנו הייתה לעזור לחבר החדש להרגיש בבית ככל האפשר, ולהנמיך את הדאגות שיש לו/ה. אחרי הכל, כפי שהיינו אומרים לחברים החדשים, אנחנו מודעים לכך שהדבר הכי קשה שאולי עשית היה לצאת מהרכב, לחצות את החניון, להיכנס לחדר ולבקש עזרה.
חיבור לכוח עליון שניים מהכלים הטובים ביותר שיש לי ב'ארגז הכלים הרוחני'' שלי בשביל להתחבר עם 'אינטואיציה אלוהית' ( מלבד עבודת הצעדים, השתתפות בפגישות, שיחות עם הספונסר ושירות בחברותא של (SA זה לשיר ולנגן (או להאזין) למוזיקה. מוזיקה לאורך כל חיי היא תשוקה ומרכיב מרכזי עבורי בהחלמה.
ממש לפני שהגעתי לSA, הגעתי לנקודת השפל שלי. מבחוץ לא היה נראה כאילו השליטה על החיים שלי אבד. עדיין הייתי נשוי עם ילדים, הייתי בריא, היה לי בית, היה לי עבודה והייתי חלק מקהילה. אבל בפנים הייתי בתקופה הכי אפלה ונואשת שלי.
