שלום, שמי מאירה ואני סקסוהוליסטית, או אולי יותר מדויק יהיה לומר מכורה לתאווה. השתמשתי בתאווה כדי להתמודד עם החיים מאז שאני זוכרת את עצמי, אולי מגיל ארבע או חמש. בהתחלה השתמשתי בפנטזיות ואוננות כפייתית, הרבה לפני שידעתי על יחסי מין. ההתנהגויות האלו לא היו בעיה אז – הם היו פתרון עבורי.
ממש לפני שהגעתי לSA, הגעתי לנקודת השפל שלי. מבחוץ לא היה נראה כאילו השליטה על החיים שלי אבד. עדיין הייתי נשוי עם ילדים, הייתי בריא, היה לי בית, היה לי עבודה והייתי חלק מקהילה. אבל בפנים הייתי בתקופה הכי אפלה ונואשת שלי.
התחלתי מסע אס איי שלי ביום 25 במאי 2021 כאשר בעלי עימת אותי עוד פעם נוספת, אך הפעם ההבדל היה שקול הפנימי שלי (קולו של כח עליון) כיוון אותי לאיזה שהוא אלהים (הוראות מסודרות טובות), אז חיפשתי בגוגל, מצאתי אס איי.אורג, ויצרתי קשר עם אחות מאס איי בהודו אשר הכירה לי את התוכנית אס איי. בשיחה ראשונה הארוכה שלנו, היא סיפרה לי על היסודות של אס איי והסבירה לי הגרדת מפוכחות של אס איי. היא אמרה לי שאינני יכולה לצאת מנישואין משום שאני נשואה, אשר אינני יכולה לעשות שום דבר לא ראויה עם עצמי והמליצה לי לנסות לשמור המנעות מוחלטת בנישואים שלי במשך כמה חודשים, אשר בעלי ואני שמרנו הדדית במשך ארבע עשר וחצי חודשים.
גם אחרי שהצטרפתי ל-SA והתחלתי לצעוד את הצעדים, היו הרבה דברים שלא הבנתי. אחד מהם היה "תזמון הכוח העליון". נאמר לי שוב ושוב על ידי אחד מחבריי שהתקדם לפני בצעדים, ש"תמיד אדע" מתי לעשות כפרות, ולמי, ומה לומר להם, כל עוד אני מחובר כראוי לכוח עליון. כאשר אני רציתי לבצע כפרה של צעד תשע, הייתי מוודא עם הספונסר שלי באילו מילים להשתמש, למי ומתי לדעת את מהו הזמן הנכון לעשות את הכפרה. חשבתי שזיהוי הזמן הנכון לבצע את הכפרה תהווה חוויה של כוח עליון אמיתי - "העיתוי של הכוח העליון". אני חושב שצורת חשיבה כזו אינה שגויה. עם זאת, לאחר מכן חוויתי חוויה שבה זיהיתי את הזמן הנכון בבהירות ובצורה נחרצת יותר.
טיולים כשלעצמם הם מתנה גדולה מאלוהים – יש למשל אנשים שלא יכולים לטייל בגלל בעיות גופניות או כספיות. טיולים יכולים להרחיב אופקים, לתת השראה, להכיר מקומות חדשים, אנשים חדשים וארצות חדשות. טיולים הם חלק מהחיים שלי, לא חשוב אם אני במנוחה או עובדת. אני כל כך אסירת תודה לאלוהים על המתנה הזאת. אז למה אני זקוקה למפוכחות בשביל לטייל?
הנה אני כאן שוב. התגעגעתי לעיר הזאת. לא הייתי פה כמעט עשור. אני נושמת את אוויר חוף הים. מלפניי החיבוק הקריר של הים ומאחוריי קו הרקיע הנישא אל על וההרים.
לאחרונה ציינתי את שנת הניקיון החמישית שלי ב-SA ומעולם לא יכולתי להיות יותר אסיר תודה על כך. אני זוכר שדיברתי עם חבר ותיק אחרי פגישה במדינה שלי. עדיין הייתי חבר חדש ב .SA-הוא היה בתוכנית שמונה שנים. שאלתי אותו מה לעשות עם החברים הישנים שלי עכשיו שאני מפוכח. הוא אמר לי שאני לא יכול לשמור על קשר עם חברים מהחיים הישנים שלי כי זה מסוכן וזה עלול לפגוע במפוכחות שלי.
השם שלי הוא יושי, יש לי רצון עז להפסיק להתאוות ולהיות מפוכח מתאווה. ההחלמה שלי החלה ב-29 ליולי 1994. אני עכשיו בן 77 וזכיתי שהיו לי הרבה אירועים 'מצילי חיים' בחיי.
בהתחלה המושג 'מפוכחות' לא תאם לתדמית שהייתה לי בראש על סקסוהוליסט, כי לא היה לי ניסיון עם אלכוהוליזם. עם זאת, כשהגעתי לחדרים לפני 8 שנים למדתי שמפוכחות היא דבר קשה להשגה, כי היא קשורה למצב התודעתי שלי ובמה אני עלולה לעשות איתו אם אני לא בכושר רוחני.
חיי בהחלמה מלאים בניסים כיום, הגדול שבהם הוא זה שאני מחלימה מהמחלה הזו, השיעבוד לתאווה, שהיא מחלה חשוכת מרפא. נס גדול נוסף הוא זה שכיום אני אסירת תודה, דבר שלא הייתי מעולם. החלמתי בSA החלה עם קבלתה של הגדרת הנקיון של SA. בשבילי ההגדרה היא ברורה וחד משמעית. היא כמו מראה שדרכה אני יכולה לראות ולאמוד את ההתקדמות הרוחנית שלי.
